נקודת תצפית (ספרות)

נקודת תצפית היא עמדת הדובר או של הדמויות ביצירה, מה שהם יודעים ומה הם רואים, כלומר הפרספקטיבה שלהם. המונח "תצפית" חובר על ידי הבלשן יצחק אפשטיין.

נקודת תצפית משולבת (או סופר משולב) היא טכניקה שמגבילה את מסירת המידע לנקודת התצפית של דמות מסוימת. טכניקה זו הופיעה בספרות במאה ה-19, ומקובל לקשור אותה להנרי ג'יימס. עם זאת, חוקרים מסוימים טוענים שג'יין אוסטן השתמשה בה קודם.

דוגמה פשוטה: "ניק הביט בשעונו. השעה הייתה 5 לפנות בוקר." כאן המספר עוקב אחרי מה שהדמות קולטת. לעתים מוסיפים מבע משולב, כלומר משתמשים באוצר מילים שמתאים לאופיה של הדמות.

נקודת תצפית משולבת לא חייבת להישאר קבועה לאורך כל היצירה. המספר יכול לעבור מנקודת תצפית של דמות אחת לאחרת. בסיפור "המרקיזה פון או" של היינריך פון קלייסט, למשל, המספר נצמד תחילה לדמות אחת ואז לדמות אחרת. לעתים קשה להבחין באיזה רגע הוא בוחר לעבור.

יתרה מזו, המספר יכול להיות גם דמות שמספרת על עצמה בעבר. במקרים כאלה הוא מגביל את הפרטים למה שידע אז, ומספר את האירועים כפי שהתרחשו בעיניו בזמן ההוא.

נקודת תצפית היא המקום שממנו מספרים את הסיפור. זה אומר מה הדמות יודעת ורואה. המילה "תצפית" הוצעה על ידי יצחק אפשטיין.

נקודת תצפית משולבת פירושה שהמספר מעקב אחרי דמות אחת לפעמים.
לדוגמה: "ניק הביט בשעונו. השעה הייתה 5 לפנות בוקר." כאן המספר אומר רק מה שניק ראה.

לפעמים המספר משתמש במילים שמתאימות לדמות. לפעמים הוא עובר ומספר מדמות אחרת. בדוגמה של היינריך פון קלייסט, המספר סיפר תחילה מדמות אחת, אחר כך מדמות אחרת.

גם אפשר שמי שמספר הוא דמות שהתרחש לה משהו בעבר. הוא מספר רק מה שהוא ידע אז, ולא את כל הסוף מראש.