נר-הלילה (משפחה)

משפחת נר-הלילה (Onagraceae) כוללת כ-22 סוגים וכ-807 מינים. הם עשבים חד־שנתיים או רב־שנתיים, שיחים ולעיתים מטפסים מעוצים. יש מינים של יבשה, מינים אמפיביים (קשורים גם למים וגם ליבשה) ומיני מים. הצמחים נפוצים מאזורי האקלים הממוזגים ועד הטרופיים. נר-הַלַּיְלָה החופי גדל בחולות חוף ישראל ונחשב לצמח פולש (צמח שגדל במקומות שאינם אזור מוצאו ויכול להשתלט).

הצמחים מאופיינים בפרחים עם עטיף כפול. בדרך כלל עלי הגבעול והכותרת מונים 4 כל אחד. האבקנים הם 8, מסודרים בשני דורים. עמוד השחלה לרוב מפוצל ל־4 אונות, כמספר עלי הגביע.

בבר של ישראל מייצגות המשפחה 8 מינים בשלושה סוגים עיקריים: מֶדֶד (Ludwigia) - שני מינים מים, ערברבה (Epilobium) - 3 מינים, ונר-הלילה (Oenothera) - 4 מינים שמוצאם מאמריקה.

הסוג ערברבה (Epilobium) הוא קוסמופוליטי וכולל כ-191 מינים. זהו הסוג הגדול במשפחה ובו רוב המינים בעולם הישן. בישראל יש שלושה מינים:
- ערברבה קטנת-פרחים (E. parviflorum): נדירה בישראל ובסכנת הכחדה. פורחת במקומות לחים בצפון, פריחה ורודה-סגולה בין מאי לנובמבר.
- ערברבה מרובעת (E. tetragonum subsp. tournefortii): צמח רב־שנתי בבתי גידול לחים בצפון. גבעול עם 2, 4 צלעות, פריחה וורודה בקיץ־סתיו.
- ערברבה שעירה (E. hirsutum): גבוהה, 60, 200 ס"מ, עלים שעירים ולופתים, פרחים גדולים סגולים, פריחה מאפריל עד דצמבר.

הסוג מדד (Ludwigia) גדול בעיקרו טרופי, עם כ־87 מינים. בישראל שני מינים, שניהם צמחי מים טיפוסיים. Ludwigia palustris נכחדה בישראל ונשאר מין זוחל.

הסוג נר-הלילה (Oenothera) כולל כ־157 מינים. בארצנו ארבעה מינים שמקורם בצפון אמריקה. רוב המינים בעלי פרחים צהובים, חוץ מהמין הוורוד. כמה מינים התפשטו בחולות מישור החוף.

בגינון משתמשים במינים של נר-הלילה, מדד, קלרקיה ופוקסיה. הסוג גאורה (Gaura) נחשב שם נרדף לנר-הלילה, ולכן גאורה קיפחת משויכת ל־Oenothera. נר-הלילה הנאה (O. speciosa) משמש כצמח נוי.

רבים מהמינים בעלי תאי שמן בעורקי העלה ובאיברים הצמחיים גבישים של אוקסלט הסידן. הגבעולים יכולים להיות זקופים או שרועים. העלים נגדיים או מסורגים, פשוטים ולעיתים בשושנת בבסיס. התפרחות משתנות, פרחים בודדים, אשכולות או שיבולים.

הכותרת בדרך כלל בעלת 4 עלים. האבקנים פי 2 מעלי הגביע, ולעתים ארוכים מהם. צינור הפרח (היפנטיון) הוא אזור שבו מצעית הפרח ובסיס עלי העטיף מאוחים. הפרי יכול להיות הלקט (עם זרעים קטנים) או ענבה. הזרעים בעלי ציצת שערות ארוכה שמקלה על הפיזור באוויר, למשל בערברבה; בסוגים אחרים הפצה נעשית על ידי ציפורים.

בשנת 2019 פרסמה פרופ' לילך הדני מחקר שבו נר-הלילה הגיבו לצפצוף דבורה. כאשר השמיעו זמזום דבורה, הפרחים הגדילו תוך דקות את המתיקות של הצוף. כשכיסו את הפרחים לשמיעת קולות, לא נצפה שינוי. המחקר מציע כי תגובה כזו תורמת למשיכת מאביקים.

Camissonia, Epilobium, Ludwigia, Oenothera, Clarkia, Fuchsia, Gaura (השם נרדף ל־Oenothera) ו־Megacorax.

זוהי משפחה של צמחים עם כמות גדולה של מינים. יש בה עשבים, שיחים ולעיתים צמחים במים.
אמפיביים הם צמחים שיכולים לחיות גם במים וגם על היבשה.
נר-הַלַּיְלָה החופי גדל בחולות בחוף ישראל ויכול להיות צמח פולש. צמח פולש הוא צמח שגדל במקום בלתי מקורי ומשתלט.

הפרחים בדרך כלל עם 4 עלים בכותרת ו־8 אבקנים. עמוד השחלה מחולק ל־4 חלקים.

בארץ יש 8 מינים ב־3 קבוצות עיקריות: מדד (Ludwigia), ערברבה (Epilobium) ונר-הלילה (Oenothera).

ערברבה היא קבוצה גדולה, עם כ־191 מינים בעולם. בארץ יש שלושה מינים. הם גדלים בבתי גידול לחים.
דוגמא: ערברבה קטנת-פרחים נדירה בישראל. פרחיה ורודים.

מדד הוא סוג עם מינים של מים. בישראל יש שני מינים, ואחד מהם נכחד.

נר-הלילה כולל מינים רבים, ברובם פרחים צהובים. כמה מהם הגיעו מאמריקה וגדלים בחולות החוף.

בגינות מגדלים נר-הלילה, מדד, קלרקיה ופוקסיה. הגאורה נחשבת היום כחלק מנר-הלילה.

לחלק מהצמחים יש תאי שמן וגבישים זעירים. הזרעים בדרך כלל קטנים ויש להם ציצת שערות.
ציצת שערות היא חבורת שערות שמעוזרת לזרעים לעוף ברוח.

מדענית גילתה שבנר-הלילה פרחים הגיבו לזמזום דבורה. כשהשמיעו זמזום, הפרחים עשו את הצוף מתוק יותר.
כשהפרחים הופרדו מרעשים, לא קרה שינוי.

Epilobium, Ludwigia, Oenothera, Clarkia, Fuchsia.