"נשק יום הדין" הוא מתקין או מכונה מאובטחת שמיועדת, בתיאוריה, לגרום לפגיעה קשה מאוד בחיי האדם על פני כדור הארץ. המנגנון מיועד לפעול אוטומטית אם אויב מבצע פעולה שהוגדרה כצעד מפר. המונח קשור לשני רעיונות מרכזיים: "מכה שנייה", היכולת להגיב לאחר התקפה, ו"כשל קטלני", מנגנון שמבטיח תגובה הרסנית אם הטריגר מופעל.
המונח לקוח מרעיון יום הדין בדתות, שבו מתקיים משפט אחרון שבו ייענש הרשע ויזכו הצדיקים.
רעיון נשק יום הדין הוצג בהרחבה על ידי תיאודור קהאן בעבודתו במכון ראנד. קהאן מראה כיצד מכשיר כזה משנה את עקרון ההרתעה של "השמדה הדדית מובטחת" (עיקרון שבו שני צדדים נמנעים מהתקפה כי שניהם יכולים לגרום להשמדת השני).
הרעיון הוא שכאשר יש למדינה נשק יום הדין, כל התקפת אויב עלולה להיתרגם לאובדן אנושי גלובלי. לכן נשק כזה מנטרל למעשה את הפצצות הגרעיניות של האויב ומקטין את התמריץ להצטייד עוד. מצד שני, הכנסה חד־צדדית של נשק יום הדין יוצרת "פער" שבו מדינת האויב חשופה עד שתפתח נשק דומה. זהו סיכון גדול: מדינה שמקבלת נשק יום הדין מוקדם מדי יכולה לנצל את היתרון ולפגוע באויב.
התיאוריה גם מזהירה משימוש טקטי בנשק כזה, למשל להפעילו באופן זמני כדי להשיג יתרון צבאי בזמנים רגישים. למרות שברמה הטכנית יש אפשרות לפתח נשק כזה, ככל הידוע אף מדינה לא ניסתה להפעיל מערכת מעין זו.
"פצצה מומלחת" היא פצצה גרעינית שמצופה בחומר שמייצר קרינה ארוכת־טווח. דוגמה היא הצמדה של קובלט‑59 למעטפת הליבה. הרעיון של נשק כזה הוצע על ידי לאו סילארד ב־1950. יש הערכות תיאורטיות, כמו של ו.ה. קלארק, שאיסוף פצצות מסוג זה בעוצמה רבה מאוד עלול להניב קרינה ארוכת־טווח ברמה שמסכנת אזורים נרחבים. עם זאת, קלארק גם ציין שאולי אנשים רבים עדיין יוכלו למצוא מקלט.
כדי להבין גדלים: פצצת הצאר הייתה בערך 50 מגה־טון TNT, הפצצה על הירושימה הייתה כ־0.016 מגה־טון, ולפי הערכות שווה ערך של מטאור שהכחיד דינוזאורים הוא כ־100,000 מגה־טון. נתונים כאלה עוזרים להשוות כוחות והסכנות האפשריות.
בסרט הקומדיה ד"ר סטריינג'לאב (1964) מוצג רעיון של מכונת יום הדין מבוססת פצצות קובלט. למרות הטון ההומוריסטי, הסרט מסביר את עקרון המנגנון ואת ההשלכות האתיות והאסטרטגיות שלו.
נשק יום הדין הוא רעיון למכונה שמיועדת לפגוע בחיים על פני כדור הארץ. המכשיר אמור לפעול לבד אם אויב עשה דבר מסוכן. "מנגנון אוטומטי" פירושו שהוא עובד בלי בני אדם שמפעילים אותו.
השם מגיע מהמושג הדתי "יום הדין". זהו זמן של משפט אחרון לפי כמה דתות.
חוקר בשם תיאודור קהאן כתב על הרעיון הזה. הוא הראה שנשק כזה משנה את חוקי ההרתעה. "מכה שנייה" היא היכולת לנקום אחרי שמקבלים מכה.
נשק יום הדין עלול לגרום לכך ששום צד לא ירצה להשתמש בפצצות אחרות. אבל אם רק מדינה אחת מקבלת אותו, היא עלולה להיתפס כבעלת יתרון מסוכן. לכן אפשר שמדינה שנמצאת מאחור תנסה גם היא לפתח מכשיר דומה.
פצצה מומלחת היא פצצה גרעינית שמצופה בחומר רדיואקטיבי. קובלט‑59 הוא דוגמה לחומר כזה. הרעיון הוא שהחומר יוצר קרינה (חומר מסוכן שנשאר זמן רב). לאו סילארד חשב על הרעיון הזה ב־1950. חוקרים אמרו שאוסף גדול של פצצות כאלה עלול ליצור קרינה מסוכנת מאד, אבל לא בטוח שכולם יהיו בתפוסה.
בסרט ד"ר סטריינג'לאב מ־1964 יש מכונה כזו כסיפור. הסרט הוא קומדיה, אבל מראה איך הרעיון עובד ומה הבעיות שלו.
תגובות גולשים