נתב

נתב, או ראוטר (מאנגלית: Router), הוא רכיב תקשורת שקובע את המסלול של חבילות נתונים ברשתות. חבילת נתונים היא יחידת מידע קטנה שנשלחת בין מחשבים. נתב מקשר בין רשתות שונות; נתב ביתי מחבר רשת מקומית לאינטרנט. נתבים גדולים ויעילים משמשים עסקים וספקי אינטרנט ולפעמים מהווים את ליבת רשת האינטרנט.

האינטרנט מורכב מתתי-רשתות שמחוברות זו לזו. תנועת המידע דומה לתנועה בכבישים: רמזורים ותמרורים מכוונים רכבים. תפקידם של הנתבים הוא להיות שוטרי התנועה של האינטרנט, כלומר לכוון את הזרימה של המידע.

ניתוב הוא תהליך קבלת החלטה לגבי המסלול לחבילה מרשת אחת לאחרת. זה נכלל בשכבת הרשת (שכבה 3) במודל OSI. נתב יכול להשתמש בספירת צעדים (hop count), מספר הנתבים שעל חבילה לעבור, כדי לבחור מסלול קצר יותר. כיום נתבים בוחנים גם מדדים נוספים, כמו קצב (תעבורה), השהייה (זמן המתנה), עומס ורמת אמינות, כדי לבחור את המסלול היעיל ביותר.

כדי להחליט לאן לשלוח חבילה, הנתב מסתמך על טבלת ניתוב. טבלת הניתוב נבנית בעזרת פרוטוקולי ניתוב (כגון OSPF) ופרוטוקולים לאיסוף מידע (כגון ICMP). אחרי ההחלטה משתמשים בפרוטוקולים מנותבים להעברת החבילות; הפרוטוקול המשמעותי ביותר כאן הוא פרוטוקול האינטרנט IP (Internet Protocol). קיימים פרוטוקולים אחרים, כמו IPX, אך הם פחות נפוצים היום.

נתב ביתי הוא רכיב פשוט וזול שנמצא ברוב הבתים. תפקידו העיקרי הוא לגשר בין האינטרנט לבין הרשת הביתית. הבית יכול להכיל מכשירים רבים שמבצעים בקשות שונות לאינטרנט. הנתב מקבל את הבקשות ושולח אותן לספק האינטרנט. כשהמידע חוזר, הנתב יודע לאיזה מכשיר להעביר אותו. כך כמה מחשבים משתפים חיבור אינטרנט יחיד.

אפשר להשוות את הנתב הביתי לממיין דואר במשרד: מבחוץ יש כתובת אחת, אבל בתוך הבית או המשרד יש תיבות לכל מכשיר, והממיין (הנתב) מפנה כל דבר ליעד הנכון.

נתב ביתי בדרך כלל מחובר למודם דרך כניסה אחת. יש לו מספר יציאות LAN פיזיות (בדרך כלל 2, 8) לחיבור בכבלים. רוב הנתבים תומכים גם בחיבור אלחוטי (Wi‑Fi), ומאפשרים עשרות עד מאות חיבורים אלחוטיים, תלוי בדגם.

מעבר לניתוב, נתב ביתי מספק רשת פנימית לשיתוף קבצים בין מחשבים. הנתב גם תורם לאבטחה: הוא יכול לסנן חבילות לא רצויות ולהשליך אותן. נתבים רבים כוללים חומת אש (מסננת שמונעת תקשורת לא רצויה) ומדיניות גישה כמו שעות שימוש והקצאת רוחב פס.

חלק מהנתבים משלבים מודם אינטרנט, כך שניתן לחבר את הנתב ישירות לשקע התשתית. שירותים נפוצים שנתבים תומכים בהם הם: DHCP (הקצאת כתובות אוטומטית), DMZ (אזור חשוף ברשת), Port Forwarding (העברה של יציאות), NAT (תרגום כתובות רשת) ו‑QoS (ניהול איכות שירות).

נתבים תעשייתיים דומים לנתבים ביתיים, אך מתוכננים לעומס גדול בהרבה. הם משמשים בארגונים גדולים, מוסדות וחברות ספקיות אינטרנט. ספק אינטרנט יכול לטפל במליוני בקשות בו זמנית, והנתבים הללו עומדים בעומסים אלה.

בספקיות האינטרנט משתמשים בנתבים רבי‑עוצמה לניתוב עצום של תעבורה. חלק מהבקשות מתקבלות לשרתים בתוך אותה חברה, וחלק מגיעות לשרתי אינטרנט בחו"ל.

התצורה הפיזית של נתב תעשייתי משתנה, אך היא מותאמת לטפל במאות עד אלפי חיבורים. לעתים, בשל העומס, שירותים נוספים כמו חומת אש הופכים למרכיבים נפרדים מחוץ לנתב.

נתב (ראוטר) הוא מכשיר שמכוון מידע באינטרנט. חבילת נתונים היא חתיכת מידע קטנה.

האינטרנט הוא רשת גדולה שמחוברת מהרבה רשתות קטנות. תנועת המידע דומה לתנועה בכביש. הנתב עובד כמו שוטר תנועה ומכוון את המידע.

נתב יודע לאן לשלוח כל חבילה. הוא בודק כתובת יעד ושולח לחבר הבא בדרך. לפעמים הוא בוחר בדרך הכי קצרה או הכי מהירה.

נתב בבית מחבר את המחשבים לאינטרנט. הוא מקבל בקשות מהמחשבים ושולח אותן לספק האינטרנט. כשהמידע חוזר, הוא מחזיר אותו למחשב המבוקש. כך כמה מחשבים משתפים חיבור אחד.

נתב דומה לממיין דואר. מבחוץ יש כתובת אחת. בפנים יש תיבות לכל מכשיר.

נתב ביתי מחובר למודם ולמחשבים בכבלים. הוא גם נותן חיבור אלחוטי (Wi‑Fi). נתבים מסוימים תומכים בעשרות עד מאות חיבורים אלחוטיים.

נתב ביתי יכול לעזור לשתף קבצים בין המחשבים. הוא גם שומר על המחשבים על ידי חסימת הודעות לא רצויות. חלק מהנתבים עושים גם תרגום כתובות ועוזרים לחלק את חיבור האינטרנט בין המכשירים.

נתבים תעשייתיים חזקים יותר. הם עובדים בבתים חכמים פחות, ובמקומות גדולים כמו בתי ספר וספקי אינטרנט. הם מטפלים בהרבה בקשות בבת אחת.