נתן דונביץ'

נתן דונביץ' (1926, 6 ביוני 2017) היה עיתונאי, שדרן רדיו וסופר ישראלי. הוא עבד ב'הארץ' במשך 51 שנה, בתפקידים של כתב ועורך.


דונביץ' נולד בתל אביב להורים שעלו מרוסיה. להצטרפותו ל'הארץ' הגיע בקיץ 1947, אחרי שנתיים בכתיבה בעיתונים אחרים. במלחמת העצמאות שימש כתב צבאי בחזית הצפון מטעם יחידת הקשר לעיתונות, יחידה שייתרה אחר־כך את דובר צה"ל. כתבותיו ממלחמה זו יצאו לאור בישראל והוזכרו גם בעיתוני עולם.

לאחר המלחמה היה הראשון ב'הארץ' לכתוב טור אישי קבוע על אנשים והווי בתל אביב. באותה תקופה גם כתב על בידור ואמנות. ב-1954 הקים וערך את מדור הספורט, ואחר-כך ב-1963 הקים וערך את המוסף השבועי, גליון נפרד של העיתון. המוסף נחשב לחידוש בעיתונות היומית והביא כותבים ואיורים חדשים, ביניהם הצייר יעקב פרקש "זאב".

ב-1969 חזר לכתוב טורים על החברה הישראלית. ברדיו הנחה מאז 1970 את התוכנית "בוא נדבר" בגלי צה"ל. התוכנית הייתה שידור חי של שיחות עם מאזינים, תגובות לאירועים וסיוע לאזרחים בבעיות בירוקרטיות. היא שודרה במשך כשנה-עשר ועשור ונהנתה מהאזנה רבה.

בטלוויזיה היה חבר פאנל קבוע בתוכנית "זה הסוד שלי" בשנות ה־70.

בשנת 1974 נקרא ללשכת ראש עיריית נתניה אחרי שאדם חמוש איים. דונביץ' הרגיע את האדם וגרם למסירת הנשק למשטרה. אגודת העיתונאים בירכה אותו על תושייה ואחריות אזרחית.

דונביץ' הרבה לדווח על דיוני בתי המשפט. בשנת 1959 פרסם את הספר "תל אביב: חולות שהיו לכרך", סקירה היסטורית וחוויות מהעיר. ב־1975 יצא ספרו "עינוי דין", ביקורת על הסחבת בבתי המשפט. ב־2000 הופיע "נאשמים - דרמות מבית המשפט", שבו תיאר משפטים פליליים מפורסמים כצופה וככתב. הוא כינה את אולם הדיונים "התיאטרון הגדול של החיים".

בנוסף שירת כמבקר הקלטות מוזיקה קלאסית ב'הארץ' למשך כ־20 שנה, וכתב ארבעה ספרים על מוזיקאים חשובים. ב־2000 מונה לחבר במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

ב־2014 קיבל מרון חולדאי את תואר "ידיד העיר תל אביב" על תרומתו לתיאור חיי העיר. אחיו של דונביץ' אינם מוזכרים כאן; ידוע שבתו שירה עורכת דין ונשואה למבקר תיאטרון, ובנו רוני סופר ספרי מותחנים.


עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב שדרות רוטשילד 113.

נתן דונביץ' (1926, 2017) היה עיתונאי, שדרן רדיו וסופר מתל אביב.


הוא התחיל לכתוב בעיתון 'הארץ' בקיץ 1947. בזמן מלחמת העצמאות שימש כתב צבאי בצפון. הוא חזר לכתוב על חיי העיר ועל אנשים בתל אביב.

דונביץ' יסד מדור ספורט ב־1954. ב־1963 הקים מוסף שבועי, גיליון מיוחד של העיתון. הוא הנחה בגלי צה"ל את התוכנית "בוא נדבר" משנת 1970. בתוכנית דיבר עם מאזינים ועזר לאנשים לפתור בעיות.

בשנת 1974 הרגיע אדם חמוש והביא למסירת הנשק למשטרה.

הוא כתב ספר על תל אביב ב־1959. אחר-כך כתב ספרים על בתי משפט ועל מוזיקה. במשך שנים היה מבקר מוזיקה בעיתון.


בכניסה לביתו בשדרות רוטשילד 113 יש לוחית זיכרון.