סאל"ט

סאל"ט או SALT (ראשי תיבות של Strategic Arms Limitation Talks) היו שיחות בין ברית המועצות לארצות הברית על הגבלת נשק אסטרטגי, נשק ארוך טווח שיכול לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

בסוף שנות ה-60 התגבר מרוץ החימוש, והצדדים פתחו בסבב שיחות במטרה להרגיע את המתיחות ולעצור את ההתחמשות.


הסכם סאל"ט-1 נחתם ב-26 במאי 1972 בקרמלין במוסקבה על ידי ליאוניד ברז'נייב וריצ'רד ניקסון. ההסכם קבע תקרת משגרים אסטרטגיים, 1700 משגרים לארה"ב ו-2400 לבריה"מ. גם הותר להחליף חלק מהטילים הבין-יבשתיים (ICBM, טילים ארוכי-טווח) בטילים המשוגרים מצוללות (SLBM). ההסכם לא כיסה טילי שיוט, ולכן שתי המעצמות החלו לפתח אותם. ההסכם הוגבל לחמש שנים, אך נשמר עד לחתימת סאל"ט-2.


השיחות המשיכו אחרי 1972 והתגברו אחרי פגישת וולדיבוסטוק ב-1974. הסכם סאל"ט-2 נחתם ב-18 ביוני 1979 בווינה על ידי ברז'נייב וג'ימי קרטר. נקבעה תקרה שווה של 2400 משגרים, והוגבלה משנה של 1320 משגרים כשירים לטילים עם ראשי נפץ מרובי־מטרות (MIRV, יכולת לשאת כמה ראשי נפץ ולכוון אותם למטרות שונות). נאסר גם שימוש במערכת שפועלת במסלול סביב כדור הארץ לחפירה ולהפצצה חלקית. ההסכם לא אושרר בסנאט האמריקאי אחרי כניסת בריה"מ לאפגניסטן ב-1980, אך המגבלות נראה כי נשמרו בפועל. ב-1982 החלו שיחות חדשות בשם START.

סאל"ט (SALT) היו שיחות בין ארה"ב לבריה"מ. השיחות היו על הגבלת נשק אסטרטגי. נשק אסטרטגי הוא נשק חזק שטווחו ארוך.


סאל"ט-1 נחתם ב-26 במאי 1972 במוסקבה. חתמו עליו ברז'נייב וניקסון. ההסכם קבע מספר מקסימלי של משגרים. נקבעו 1700 משגרים לארה"ב ו-2400 לבריה"מ. הותר להחליף טילים מהיבשה בטילים המשוגרים מצוללות. טילי שיוט לא נכללו, ולכן התחילו לפתח אותם. ההסכם היה תקף חמש שנים ושמרו עליו עד 1979.


סאל"ט-2 נחתם ב-18 ביוני 1979 בווינה בין ברז'נייב לקרטר. הוסכם על תקרה של 2400 משגרים. הוגבלה גם קבוצה של 1320 משגרים שטיפלה בכמה ראשי נפץ בו-זמנית (כמה ראשי נפץ במשגר אחד). נאסר שימוש במערכת אשר עובדת בחלק מהמסלול סביב כדור הארץ. אחרי שבריה"מ נכנסה לאפגניסטן ב-1980, הסנאט האמריקאי לא אישר את ההסכם. עם זאת, רוב ההגבלות נשמרו בפועל. אחר כך החלו שיחות חדשות בשם START ב-1982.