סאלח שבתי

"סאלח שבתי" הוא סרט קולנוע קומדיה ישראלי בבימוי אפרים קישון ובכיכוב חיים טופול. יצא ב־1964. זהו הסרט הישראלי הראשון שהועמד לאוסקר לסרט הזר וזכה בגלובוס הזהב לסרט הזר.

הסיפור מתרחש בתחילת שנות ה־50, מעט אחרי הקמת המדינה. סאלח הוא עולה חדש מארצות ערב. הוא מגיע עם אשתו, שבעה ילדים ודמות מבוגרת נוספת, ונשלח למעברה. מעברה היא מחנה זמני שבו התגוררו עולים חדשים.
סאלח מתרגל לחיים במקום ומתקבל כמנהיג קהילתי של המעברה, שבסמוך אליו קיים קיבוץ אידאולוגי. לקראת הבחירות מציעות מפלגות לו הטבות, כמו שיכון, אם יפעל כקבלן קולות. סאלח תמים וישר. מול בירוקרטיה, חוקים וכללים מסורבלים של המערכת, הוא משתמש בתחבולות פשוטות ומנצח. בסוף זוכה לדירת שיכון.

הסרט משרטט את קשיי הקליטה של עולי עדות המזרח (מזרחים) ואת יחס ילידי הארץ, ה"צברים", כלפיהם. הוא מציג גם ביקורת סאטירית על הבירוקרטיה והממסד הפוליטי.

הרעיון התחיל כמערכון של קישון ב־1955. הסרט הופק על ידי מנחם גולן וכיכבו בו, בין היתר, גילה אלמגור, אריק איינשטיין ושייקה לוי. ההקרנה הראשונה נערכה ב־2 ביוני 1964. צולם במשך 45 ימי צילום, בתקציב כ־400,000 לירות. לצילומים הובא מטוס בואינג 707 לצורך סצנת פתיחה. הוקם סט שמחקה מעברה, וחלק מהצילומים נערכו באולפני הרצליה.
מוזיקה הוקלטה על ידי מאיר אשל, ושיר הנושא "משיח הזקן" בביצוע חיים טופול הפך ללהיט.

הסרט זכה להצלחה קופתית עצומה: נמכרו כ־1,184,900 כרטיסים, והוא נחשב לאחד הסרטים הנצפים ביותר בישראל. הוא שווק גם בחו"ל והצליח בארצות הברית. זכה בגלובוס הזהב ואנדנד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר.

מבקרי קולנוע פקפקו באיכות המשחק והתסריט וקראו לסרט "סרט בורקס", ז'אנר שעשה שימוש בארכיטיפים. חלק מהמבקרים טענו שהדמות המזרחית מוצגת כסטריאוטיפית, דלות השכלה והישענות על תחבולות. אחרים הדגישו שהסאטירה מופנית גם כלפי ילידי הארץ והממסד. החוקר רמי קמחי טוען שהסרט הוא גם חדשני וגם שמרני: חדשני בכך שהוא מציג גיבור מזרחי ושובר נרטיבים ישנים, ושמרני בכך שהמשיך להעמיק סטריאוטיפים מסוימים.

הסרט הועלה כמחזמר בתיאטרון הבימה ב־1987, 1988, עם מוזיקה של נורית הירש ומילים של חיים חפר. ההפקה עוררה ביקורת ציבורית ופוליטית על מסרים שעלולים להיות גזעניים, והובילה לדיון בכנסת. המבקרים קיבלו את המחזמר באור שלילי, אך הוא זכה להצלחה מסחרית ונמכרו עשרות אלפי כרטיסים; עלה בסביבות 500 פעמים עד סוף 1989.

הדמות והסצנות מהסרט שועתקו לפרודיות ותכניות טלוויזיה במשך השנים. במאי 2025 הודיע משרד החינוך על תוכנית לימודים לקולנוע ולתקשורת בתיכונים, שתכלול בין השאר את "סאלח שבתי" כחלק מסרטים בולטים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

"סאלח שבתי" הוא סרט קומדיה ישראלי מ־1964. הבמאי הוא אפרים קישון. השחקן הראשי הוא חיים טופול.

הסיפור קורה בתחילת שנות ה־50. סאלח הוא עולה חדש מארץ אחרת. הוא מגיע עם משפחתו למעברה. מעברה היא מקום זמני שבו גרו עולים חדשים.
סאלח הופך למנהיג קטן של הקהילה. פוליטיקאים רוצים שיעזור להם להשיג קולות. הם מבטיחים לו דירה במקום. סאלח ישר ותמים. מול כללי הממשל המסובכים, בירוקרטיה, שזה חוקים מסורבלים של משרדים, הוא מצליח בסופו של דבר לקבל דירת שיכון.

הסרט מראה כמה קשה לעולים להסתגל בארץ החדשה. הוא גם מצחיק על כל מיני בעיות כמו הבירוקרטיה ויחסים בין קבוצות שונות בחברה.

הסרט צולם מהר יחסית. ההפקה בנתה מחנה מדומה של מעברה. שיר מהסרט, "משיח הזקן", היה פופולרי.

הסרט הצליח מאוד במכירות כרטיסים. הוא היה מועמד לאוסקר וזכה בגלובוס הזהב. זה עזר להפוך את טופול לשחקן מוכר בעולם.

אחרי שנים הוסבו הסרט למחזה מוזיקלי. חלק אנשים לא אהבו את הדרך שבה הוצגו אנשים מהמזרח, וחלו מחאות. למרות זאת, רבים באו לראות את ההצגה והיא הוצגה מאות פעמים.

בשנת 2025 משרד החינוך כלל את הסרט בתכנית לימודים לקולנוע בתיכון.