סביאטוסלב ריכטר

סְבִיָאטוסְלָב תאופילוביץ' ריכטר (1915, 1997) היה פסנתרן רוסי ממוצא גרמני. נודע ברפרטואר רחב (רשימת היצירות שהוא ניגן), בטכניקה שנראתה קלה ובסגנון פואטי.

ריכטר נולד בז'יטומיר ואומץ בחלקו על ידי התרבות של אודסה. הוא למד מוזיקה ברובו בכוחות עצמו, אך אביו והוראה ראשונית הקנו לו בסיס. כבר כילד הצטיין בקריאה מן הדף (יכולת לנגן מוזיקה שלא למד מראש) ועבד כמלווה חזרות באופרה ובבלט. מאוחר יותר ארגן פסטיבלים והמשיך להתעניין באופרה ובמוזיקה קאמרית (מוזיקה לחבורות קטנות).

ריכטר הופיע לראשונה ברסיטל (מופע סולו) ב-1934. לימודיו הרשמיים לפסנתר החלו כשפנה להיינריך נויהאוס בקונסרבטוריון של מוסקבה. נויהאוס, מורה מפורסם, זיהה בו גאון. ריכטר ניסה להלחין בתחילת דרכו, אך ויתר על כך. ב-1940 ניגן בפומבי לראשונה את סונאטת פרוקופייב, ומאז קשר את שמו ביצירותיו של פרוקופייב. הוא סולד ממעורבות פוליטית ולא היה חבר במפלגה הקומוניסטית.

בשנת 1945 פגש ריכטר את הסופרן נינה דורליאק. הם לא נישאו רשמית, אך חיו כזוג. דורליאק ניהלה עבורו עניינים מעשיים והייתה לו לתמיכה קבועה. ב-1949 קיבל פרס סטלין, וזה אפשר לו להופיע ברחבי ברית המועצות, במזרח אירופה ובסין. ב-1953, בהלוויית סטלין, ניגן ריכטר במרדנות פרלוד ופוגה של באך, ומסופר שהמשיכו לנגנו אף כשהפריעו לו.

הקלטותיו בראשית שנות ה-60 פתחו לו דלתות במערב. ב-1960 הופיע בפינלנד, ובהמשך בארצות הברית. הופעתו הראשונה בארה"ב הייתה בשיקגו ב-15 באוקטובר 1960, בנגינת הקונצ'רטו השני של ברהמס (קונצ'רטו, יצירה לפסנתר ולתזמורת), וקיבלה תשואות. שיא מסע ההופעות בארה"ב היה בקרנגי הול. הופעותיו עוררו גם מחאות פוליטיות, והוא הכריז שלא יחזור להופיע בארצות הברית. לונדון ראתה אותו לראשונה ב-1961; תגובת המבקרים השתנתה אחרי קונצרט ליסט מוצלח.

ריכטר אהב להופיע אך לא תכנן קונצרטים מראש. בשנותיו המאוחרות העדיף הופעות קטנות, בתאורה חשוכה, כדי למקד את הקהל במוזיקה. ב-1986 יצא לסיבוב של ששה חודשים בסיביר והעניק כ-150 רסיטלים, גם בעיירות קטנות. באותה שנה זכה בפרס לאוני סונינג. עם הגיל ועם בעיות בריאות ירדה מעט הטכניקה שלו, אבל המשיך לנגן יצירות קשות, בין היתר של ראוול, פרוקופייב ושופן. הקלטתו האחרונה עם תזמורת יצאה ב-1994. הרסיטל האחרון שלו התקיים בליבק ב-1995. ריכטר מת בביתו ליד מוסקבה מהתקף לב, אחרי תקופה של דיכאון עקב קושי להופיע. בעת מותו עבד על חמישה קטעים לפסנתר של שוברט (מס' 459).

סְבִיָאטוסְלָב תאופילוביץ' ריכטר (1915, 1997) היה פסנתרן רוסי. פסנתרן, אדם שמנגן בפסנתר. הוא נחשב לאחד הטובים במאה ה-20.

ריכטר נולד בז'יטומיר וגדל באודסה. אביו נתן לו שיעורים ראשונים. הרבה למד לבד. כילד הוא ידע לקרוא תווים מהר וללוות אופרות.

הופעת הרסיטל הראשונה שלו הייתה ב-1934. למד אצל המורה המפורסם היינריך נויהאוס במוסקבה. ב-1940 ניגן יצירה של המלחין פרוקופייב. ריכטר לא רצה להיות מעורב בפוליטיקה.

בשנת 1945 פגש את נינה דורליאק. היא הייתה זמרת ועזרו לו בסידורים. ב-1949 קיבל פרס גדול (פרס סטלין), וזה עזר לו להופיע הרבה. בסיפור מפורסם ניגן בבחירתו בבכי הלוויית סטלין יצירה של באך.

בשנים ה-60 הקלטותיו הגיעו למערב. ב-1960 הופיע בפינלנד ובארצות הברית. ההופעה בשיקגו זכתה לתשואות. הוא הופיע גם בקרנגי הול.

ריכטר אהב הופעות קטנות ולא תכנן הרבה מראש. ב-1986 טייל בסיביר ונתן כ-150 מופעים, גם בכפרים. בגיל מבוגר הטכניקה שלו נפגעה מעט, אבל המשיך לנגן יצירות קשות. ההופעה האחרונה שלו הייתה ב-1995. ריכטר מת בביתו ליד מוסקבה מהתקף לב. לפני מותו עבד על קטעים של שוברט.