סונאטה לפסנתר מס' 16 בדו מז'ור, K.545, נכתבה על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט. ב-26.6.1788 הוא כינה אותה "סונאטה קטנה למתחילים". לכן קוראים לה גם "סונאטה קלה" או "סונאטה פשוטה". כתב היד שלה אבד והיא נרשמה רק בקטלוג של מוצרט.
היצירה מחולקת לשלושה פרקים. פרק ראשון בדו מז'ור. יש בו בס אלברטי, דפוס ליווי שבו מנגנים ביד שמאל צלילים חוזרים. הפרק בנוי בצורה של הצגה, פיתוח וסיכום. הנושא הראשון קצר ומוכר. אז עוברים לסול מז'ור לנושא שני שהוא שקט יותר. בחלק הפיתוח הנושא עובר למינור וחוזר אחר כך.
הפרק השני בסול מז'ור. הוא איטי יותר מהראשון אך ארוך יותר. בתקופתו של מוצרט הנגנים יכלו לבחור כמה להאט או להחמיר בטמפו ובעוצמות. באמצע הפרק המוזיקה יורדת חצי טון ואז חוזרת חצי טון אל הטוניקה.
הפרק השלישי הוא סונאטה-רונדו בדו מז'ור. הוא נחשב הכי קשה לנגינה. הנושא הראשון שמח ותוסס. הנושא השני בסול מז'ור ויש בו שוב בס אלברטי ביד שמאל. יש גם נושא במינור שמסתיים בחזרה לדו מז'ור, ואז קודה וסיום שמחים.
היצירה מחולקת לשלושה פרקים. פרק ראשון בדו מז'ור. יש בו בס אלברטי, דפוס ליווי שבו מנגנים ביד שמאל צלילים חוזרים. הפרק בנוי בצורה של הצגה, פיתוח וסיכום. הנושא הראשון קצר ומוכר. אז עוברים לסול מז'ור לנושא שני שהוא שקט יותר. בחלק הפיתוח הנושא עובר למינור וחוזר אחר כך.
הפרק השני בסול מז'ור. הוא איטי יותר מהראשון אך ארוך יותר. בתקופתו של מוצרט הנגנים יכלו לבחור כמה להאט או להחמיר בטמפו ובעוצמות. באמצע הפרק המוזיקה יורדת חצי טון ואז חוזרת חצי טון אל הטוניקה.
הפרק השלישי הוא סונאטה-רונדו בדו מז'ור. הוא נחשב הכי קשה לנגינה. הנושא הראשון שמח ותוסס. הנושא השני בסול מז'ור ויש בו שוב בס אלברטי ביד שמאל. יש גם נושא במינור שמסתיים בחזרה לדו מז'ור, ואז קודה וסיום שמחים.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים