סוסיתא (אתר ארכאולוגי)

סוסיתא היא חורבה ארכאולוגית על גבעה במורדות רמת הגולן, כ־2 ק״מ מזרחית לכנרת. העיר הוקמה על כל שטח האוכף ונוסדה כעיר־מדינה (פוליס, עיר בעלת מוסדות עצמאיים) במחצית הראשונה של המאה ה־2 לפני הספירה על ידי הממלכה הסלאוקית. שמה היווני היה היפוס (Ἵππος, סוס), ומשם נגזר השם הארמי והעברית סוסיתא. לעיר היו שני מעגנים על הכנרת, ושרידים מהם נחשפים כשמפלס המים נמוך.


בחפירות נמצאו מפגשים של יישוב כבר בתקופה הכלקוליתית התיכונה, בשכבה מעל בזלת ההר.

בסביבות המאה ה־2 לפנה״ס הוקם במקום מוצב סלאוקי שהפך לעיר. שמה הרשמי המאוחר היה אנטיוכיה של היפוס. כסוג של פוליס היו בה מקדשים, שווקים ומבני ציבור. אספקת המים נשענה על בורות לאיסוף מי גשמים ואמות מים פשוטות.

במאה ה־1 לפנה״ס נכנסה העיר תחת השפעה רומאית ונודעה כחלק מהדקאפוליס, קבוצה של ערים יווניות-רומיות באזור. העיר הטביעה מטבעות מקומיים עם דמות סוס. בתקופה זו נבנה רחוב עמודים ראשי (הדקומנוס מקסימוס), פורום ובעיקר שתי אמות מים באורך כולל כ־24 ק״מ, שיישמו אספקת מים מהרים סמוכים. העיר הוקפה חומות ובנויים בה גם בית מרחץ ותיאטרון. לאחר דיכוי מרידות והתייצבות השלום הרומאי, הביצורים איבדו מחשיבותם במאה ה־2.

הנצרות הופכת לדת רשמית והעיר מתפתחת כמרכז דתי בפרובינקיה פלשתינה סקונדה. אין עדויות לנוצרים לפני 300 לספירה, אך במאה ה־4, 6 נבנו מספר כנסיות. ברעידת אדמה ב־363 חרבה העיר ושוקמה לאחר כ־20 שנה. בהמשך, במאה ה־6, החלה דעיכתה עם שקיעת האימפריה הביזנטית.

בית אומיה כבש את האזור במאה ה־7. השליטים הערבים אפשרו לתושבים הנוצריים להישאר, אך העיר המשיכה לדעוך. רעידת אדמה בשנת 749 השאירה את סוסיתא נטושה.

במלחמת העצמאות של 1948 נכבש האתר בידי כוחות ישראליים. מאז שימש ההר כעמדה צבאית של צה״ל עד מלחמת ששת הימים. בבראשית שנות ה־50 נבנו במקום דרכי ג'יפים ורכבל להובלת ציוד. עדיין ניכרים שרידי עמדות ותקשורת צבאית באתר.

בתלמוד הירושלמי מוזכרת סוסיתא כעיר נוכרית, פטורה מתרומות ומעשרות. במקורות חז״ל היא מופיעה גם כאזור המתבלט ביחס לטבריה. כמה עיירות בסביבה מוזכרות כקשורות לתחום סוסיתה.

בסוסיתא נבנו מספר כנסיות ביזנטיות. עד שנת 2025 נחפרו ארבע מהן מתוך כ־8 שנחשבות קיימות. הכנסיות בנויים על ציר מזרח, מערב, מחולקות לשלוש ספינות וצופות אפסיס, קשת או גומחה מקודשת במזרח של הכנסייה. הכנסייה הדרום־מזרחית, המכונה "הקתדרלה", גדולה ומפוארת, ומתוארכת למאה ה־6. בכנסיות נמצאו רצפות פסיפס, כותרות שיש ואלמנטים מארגוני פולחן, וכן סרקופגים עם קבורות.

האתר זוהה לראשונה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885. חפירות הצלה ראשוניות נערכו בשנות ה־50 בעת הקמת מוצב צה״ל, ונחתמו גילויים של הבזיליקה הקתדרלית, שערים וחלקים מהדקומנוס. החפירות חודשו משנת 2000 בראשות צוות מאוניברסיטת חיפה ובמשלחות זרות. נחשפו פורום, דקומנוס מקסימוס, מקדש לקיסרי רומי, בסטיון, אודיאון, שלוש כנסיות נוספות ובית מרחץ. בשנת 2017 נתגלו שרידי תיאטרון רומי. ביולי 2025 נחפר מטמון מטבעות זהב ואבנים יקרות, ואחד המטבעות נשא את דיוקנו של הקיסר הרקליוס, מה שמחזק תיארוך ביזנטי.

סוסיתא היא עיר עתיקה על גבעה במורדות רמת הגולן. היא נמצאת כ־2 ק״מ מזרחית לכנרת. שמה היווני היה היפוס. זהו המילה ל"סוס".


יש סימנים שאנשים גרו במקום כבר בתקופה קדומה מאוד.

העיר הוקמה על ידי הסלוקים במאה ה־2 לפני הספירה. סלוקים הם שליטים יוונים. העיר היתה עיר־מדינה עם שווקים ובניינים ציבוריים.

הרומאים שלטו באזור. סוסיתא הייתה שייכת לקבוצה של ערים יווניות-רומיות שנקראות דקאפוליס, עשר ערים. בעיר היו רחובות עם עמודים, פורום ומערכות מים שהביאו מים מההר.

מאוחר יותר הנצרות הפכה לדת הרשמית. בנו שם כמה כנסיות. רעידת אדמה ב־363 הרסה את העיר ותושבים בנו אותה אחר כך.

במאה ה־7 העיר נכללה בשלטון המוסלמי. רעידת אדמה בשנת 749 עזבה את העיר ואין בה תושבים רבים מאז.

ב־1948 השתמשו בכובע ההר חיילים. אחרי הקמת המדינה היה שם מוצב צבאי.

בתלמוד נאמרת העיר כנוכרית. זה אומר שלא היתה יהודית בעיקר.

נחשפו כמה כנסיות. רוב הכנסיות בעלות שלוש ספינות ואפסיס (גומחה קדמית במזרח של הכנסייה). הכנסייה הגדולה נקראת הקתדרלה. בכנסיות נמצאו רצפות פסיפס יפות.

האתר זוהה ב־1885. חפירות עיקריות היו בשנות ה־50 וביניהן נמצאה הקתדרלה. החפירות חודשו מ־2000 ומשלחות עבדו שם. ב־2017 גילו תיאטרון רומי. ביולי 2025 מצאו מטמון עם מטבעות זהב. על מטבע אחד היה דיוקן הקיסר הרקליוס, וזה אומר שהמטבעות ביזנטיים.