סחירות

סחירות היא המהירות שבה אפשר למכור נכס ולקבל עליו תמורה, בלי לפגוע במחיר השוק שנוצר ממפגש בין היצע וביקוש. ככל שיש יותר קונים ומוכרים, כך קל ומהיר יותר יהיה למצוא קונה או מוכר במחיר השוק. חשוב להבחין בין אי-סחירות עקב חוסר מסחר טבעי לבין איסור חוקי שמונע מכירה.

נזילות היא מקרה מיוחד של סחירות. נזילות (יכולת להמיר נכס למזומן בקלות ובוודאות) מתמקדת גם ביכולת לחזות את מחיר הנכס בתאריך מסוים ובייצובו. דוגמה לכך היא המק"מ, שהוא אגרת חוב ממשלתית קצרה ומנוסה לשוק.

תנאי בסיס לסחירות גבוהה הם קיומם של קונים רבים ומוכרים רבים. הגורמים המשפיעים הם גודל האוכלוסייה הרלוונטית, נגישות למידע על השוק ורמת העניין של האנשים. גם ניידות של סחורות, אנשים ושירותים משפיעה: ככל שאפשר להגיע ליותר קונים ומוכרים, כך הסחירות עולה. שיפור המידע והניידות מפחית שווקים מקומיים מנותקים, שבהם מספר הקונים והמוכרים קטן.

סחירות נמוכה או מגבלות סחר בדרך כלל מורידות את מחיר הנכס. מוכר שצריך למכור מהר ידרוש מחיר נמוך יותר, והקונה ירצה תשואה צפויה גבוהה יותר כפיצוי על הסיכון שלא יוכל למכור בעתיד. סחירות גבוהה מקטינה את היכולת של שחקן בודד להשפיע על המחיר ומובילה ליציבות יחסית. סחירות נמוכה עלולה לגרום לכשלי שוק, הפסדי תוצר וחוסר תמריץ לפתוח עסקים חדשים. במצבים כאלה משגשג שוק היד השנייה, כמו סוחרי מכוניות יד שנייה או דילרים בבורסה.

אחד הסימנים לסחירות נמוכה הוא קיומן של הזדמנויות רווח מהבדלי מחירים, שנקראות רווחי ארביטראג' (רווח שנובע מניצול פערי מחירים). אם אפשר להרוויח ארביטראז' גדול ולתקופה ארוכה, זה מצביע על סחירות נמוכה. עמלת המסחר הגבוהה מקטינה אפשרויות ארביטראז'.
בשווקים פיננסיים מודדים סחירות בעזרת נפח המסחר (V), מדד המחירים (P), מספר ניירות הערך בפלח (N) ושיעור שינוי המחיר (R). מדד נפח משוקלל לנייר הוא L1=(V/P)/N, והוא מראה כמה נפח מסחר יש למניה ממוצעת. מדד נוסף הוא L2=L1/R, שמעריך את נפח המסחר הדרוש לשנות את המחיר באחוז אחד.

סחירות היא כמה מהר אפשר למכור דבר ולקבל עליו כסף, בלי להוריד את המחיר. אם יש הרבה קונים והרבה מוכרים, קל למכור מהר.

נזילות (יכולת להחליף נכס בכסף בקלות) היא סוג מיוחד של סחירות. המק"מ הוא דוגמה לנכס נזיל.

כדי שיהיה קל למכור צריך הרבה קונים והרבה מוכרים. גם מידע זמין על המחיר ועצם היכולת להגיע למקומות אחרים עוזרים. אם אנשים יכולים לנוע בקלות, יש יותר קונים ומוכרים.

כששוק לא סחיר, המחיר יורד לעתים קרובות. המוכר עלול למהר למכור ואז לקבל פחות כסף. כששוק סחיר, המחיר יציב יותר. בשווקים לא סחירים נפוצות גם עסקאות יד שנייה, כמו קנייה ומכירה של רכבים משומשים.

אם יש הבדלי מחירים שאפשר לנצל לרווח, זה סימן לסחירות נמוכה. מדדים פשוטים בודקים את נפח המסחר, המחיר ושינוי המחיר כדי לראות כמה שוק סחיר.