סיבורגיום

סִיבּוֹרְגְּיוּם (Seaborgium) הוא יסוד מלאכותי (נוצר במעבדה) מקבוצת מתכות המעבר. סמלו הכימי Sg ומספרו האטומי 106 (מספר הפרוטונים בגרעין). הוא היסוד ה-3 בקבוצת היסודות העל-כבדים וה-14 בסדרת היסודות הטרנס אורניים.

היסוד נקרא בעבר Unnilhexium, עם הסימול Unh, עד שנתגלה ב-1974. שמו החדש ניתן על שמו של המדען גלן תיאודור סיבורג, והוא אחד משני היסודות שנקראו על שם אדם בעודו בחיים. סיבורגיום נוצר לראשונה ביוני 1974 במעבדה הלאומית לורנס ברקלי על ידי צוות שכלל את אלברט גיורסו. ניסוי ההיווצרות בוצע על ידי הפצצת אטומי קליפורניום-249 (249Cf) באטומי חמצן-18 (18O) במאיץ יונים כבד, ויצר אטומי 263Sg ופלט גם כמה נייטרונים חופשיים.
קבוצת חוקרים מרוסיה, בראשות גאורגי פליורוב בדובנה, טענה שקודמת להם נוצר 259Sg בהפצצה של עופרות בעזרת כרום-54. בשנת 1993 התקבלה התביעה של ברקלי והתגלית הוכרה להם.

לסיבורגיום אין שימושים מעשיים מחוץ למחקר. זמן המחצית החיים שלו קצר, ולכן קשה להשתמש בו. ב-2014 הצליחו ליצור תרכובת שבה שמונה עשר אטומים של סיבורגיום הומרו להקסא-קרבוניל סיבורגיום, תרכובת שבה שישה מולקולות פחמן חד-חמצני (CO) קשורות לאטום סיבורגיום.

לסיבורגיום יש עד כה כ-11 איזוטופים, ומתוכם 10 ידועים.

סיבורגיום (Seaborgium) הוא יסוד כימי מיוחד. יסוד מלאכותי: נוצר במעבדה ולא נמצא בטבע. זהו מתכת ממשפחת מתכות המעבר. סמלו Sg. מספרו האטומי 106. מספר אטומי: מספר הפרוטונים בגרעין.

השם הקודם היה Unnilhexium (Unh). השם היום מגיע משמו של המדען גלן סיבורג. הוא קיבל את השם בעודו בחיים. הסיבורגיום נוצר לראשונה ב-1974 במעבדה בברקלי. המדענים פיצצו אטום כבד באטומי חמצן. קבוצת מדענים ברוסיה טענה שיצרה אותו קודם לכן. ב-1993 הכירו בהתגלית של ברקלי.

אין לו שימושים רבים. משתמשים בו בעיקר למחקר, כי הוא מתפרק מהר. ב-2014 הצליחו לחבר אותו למולקולות פחמן חד-חמצני ויצרו תרכובת מיוחדת.

יש לו כ-11 איזוטופים. כ-10 מהם ידועים.