סיגריות מספרו

סיגריות מספרו הן סיגריות מתוצרת ארץ־ישראלית שהיו מקובלות בתקופת היישוב.

ייצור סיגריות בשם מספרו החל בארץ־ישראל ב־1921 על ידי חברת "האחים מספרו בע"מ" (Maspero Freres Ltd). לחברה היה מפעל ביפו, והיא התחרתה אז במותגים אחרים כגון "דובק" ו"מטוסיאן". קודם לכן פעילותה התקיימה בקהיר, והיא החזיקה מחסן טבק ביפו בין 1911 ל־1914, עד שחזר מונופול (חברה יחידה ששולטת בשוק) של חברת Regie.

החברה הייתה חברה בת, כלומר שייכת לחברה גדולה יותר, של British American Tobacco. למרות בעלות בין־לאומית, מספרו נטלה חלק בפעילויות היישוב: על קופסאותיה הופיע בול "כופר היישוב", והיא תרמה סיגריות וכסף למעפילים (אנשים שניסו להגיע לארץ ללא אישור). בעיתונות צוין גם כי למרות שמעסיקים בה יהודים, החברה עצמה אינה ישראלית.

החברה נסגרה באפריל 1956 בעקבות חרם ערבי, ומותגיה נמכרו לחברת דובק.

מספרו זכורה גם בזכות מבצעי תמונות שנצורפו לחפיסות. מי שאסף סדרה מלאה קיבל אלבום מהודר להדבקה. האלבום הראשון נקרא "תמונות לדברי ימי ישראל" והופץ בהמוניוּת. אחריו יצא האלבום "במה עברית", שכלל תמונות של שחקני תיאטרון וצילומי הצגות. ההקדמות נכתבו, בין היתר, על ידי מקס ברוד, ונכללו בו קטעים על ה"בימה" ועל אמנויות הבמה. שני האלבומים הם פריטי אספנות, ו"במה עברית" משמש מקור חשוב לתולדות התיאטרון העברי.

סיגריות מספרו היו סיגריות שיוצרו בארץ כשהיה היישוב.

את המספרו ייצרו כאן מ־1921. המפעל עבד ביפו. קודם לכן החברה עבדה בקהיר והחזיקה מחסן טבק ביפו בשנים 1911, 1914.

החברה שייכת לחברה גדולה בחו"ל (חברה בת). היא עזרה גם למעפילים. מעפילים הם אנשים שהגיעו לארץ בלי אישור.

החברה נסגרה באפריל 1956 כשהמדינות הערביות הפסיקו לקנות ממנה. אחרי זה המכסים שלה נמכרו לחברת דובק.

בחפיסות סיגריות היו תמונות שאפשר היה לאסוף. מי שאסף סדרה שלמה קיבל אלבום להדבקה. האלבום הראשון נקרא "תמונות לדברי ימי ישראל". אחריו יצא "במה עברית" עם תמונות של שחקנים והצגות. האלבום הזה חשוב למחקר על התיאטרון העברי.