סייפן (גלדיולה או שושן החרב) הוא סוג של צמחים פורחים ממשפחת האירוסיים.
השם גלדיולה מגיע מהמילה הלטינית gladius, שמשמעותה "חרב". העלים דמויי-חרב ולכן נקרא הסוג גם סייפן או שושן החרב. המילה קרובה גם לגלאדיאטור, לוחם שהשתמש בחרב.
לסוג יש כ־260 מינים. כ־250 מהם חיים באפריקה שמדרום לסהרה, בעיקר בדרום אפריקה. כ־10 מינים מקורם באסיה ובאירופה. יש 160 מינים שמיוחדים לדרום אפריקה ו־76 לאפריקה הטרופית. קוטן של קוצי הפרח משתנה ממעט ועד לקוצי פרחים גדולים ומרשימים.
צמחים אלו רב־שנתיים וצומחים באקלים מתון. הם יוצאים מפקעות, פקעות הן בולבים תת־קרקעיים, עגולות ומעט חומות. הגבעול בדרך כלל אינו מעונף. כל גבעול מייצר בין עלה אחד לתשעה עלים. העלים צרים ודמויי חרב, כשהעלה התחתון מקוצר וחלקו מקופל לתוך הגבעול. להב העלה עשוי להיות חלק או מעוצב בזיג־זג.
קוצי הפרח גדולים בדרך כלל והפרחים דו־מיניים, כל פרח מכיל גם איברי זכר וגם איברי נקבה. כל פרח מוקף בשני עלעלים ירוקים ועוריים. עלי הגביע ועלי הכותרת נראים דומים ומכונים עלי פרח. שלושת עלי הפרח העליונים גדולים יותר ומגנים על איברי הרבייה הזכריים. השחלה בנויה משלושה חללים, ויוצרת_capsule_ (קפסולה) עם זרעים רבים. הזרעים חומים, קמורים ומעט מכונפים.
צבעי הפרחים מגוונים: ורוד־אדמדם, סגול בהיר עם לבן, לבן־קרם, כתום ואדום.
מינים דרום־אפריקאיים הורבו במקור על ידי דבורים ארוכות לשון (דבורים שמגיעות לצוף רחוק). שינויים במערכת הרבייה אפשרו בהמשך אבקה גם על ידי צופיות (ציפורי צוף), עש, זבובים ארוכי לשון וחיות אחרות.
הסייפנים הורבו רבות והושגו צבעים רבים בעזרת הכלאות. קבוצות הרבייה העיקריות נוצרו משילובים בין כמה מינים מתת־הסוגים: גרנדיפלורים, פרימולינים וננוסים. הם נחשבים לצמחי נוי מוערכים, אם כי הגבעולים הגבוהים עלולים להיטה ולעתים להתכופף ברוח.
בארץ צומחים בר שני מינים של סייפן: Gladiolus italicus (סייפן התבואה) וסייפן סגול. שניהם מוגנים כערכי טבע.
גידול סייפנים ברביבים בשנת 1947 היה בין הגורמים שהשפיעו על החלטת ועידת אונסקו"פ לכלול את רוב הנגב בשטח המדינה היהודית.
סייפן (גלדיולה, שושן החרב) הוא פרח ממשפחת האירוסיים.
השם גלדיולה בא מהמילה הלטינית ל"חרב". העלים נראים כמו חרב.
יש כ־260 מינים. רובם חיים בדרום אפריקה. כמה מינים נמצאים גם באסיה ובאירופה.
הצמחים גדלים מבצל קטן שנקרא פקעת. הפקעת נמצאת מתחת לאדמה. לכל צמח גבעול ועלים צרים דמויי חרב.
לקוצי הפרח יש הרבה פרחים גדולים. כל פרח מכיל גם חלק זכרי וגם חלק נקבי. עלי הפרח דומים זה לזה. הפרחים מגיעים בצבעים שונים: ורוד, סגול, לבן, כתום ואדום. הזרעים חומים וקמורים.
במקור הפרחים האביקו על ידי דבורים ארוכות לשון. אחר כך האביקו אותם גם ציפורים, עש וזבובים.
אנשים גידלו סייפנים רבים והכלאו ביניהם. יצאו זנים בצבעים רבים. משתמשים בהם בעיקר כצמח נוי.
בארץ יש שני מיני סייפן בר מוגנים. השמות החשובים: Gladius italicus וסייפן סגול.
תגובות גולשים