סיכה הרלדית (או תג הרלדי) הייתה נפוצה בימי הביניים בעיקר באנגליה. בדרך כלל יוצרה ממתכת פשוטה, מבד או מחומרים אחרים.
התגית שימשה להפגנת נאמנות לאדון מסוים. לעיתים שולב בה אלמנט מהשלט ההרלדי של האדון (שלט הרלדי = הסמל של המשפחה או האדון, כמו דגל משפחתי), כדי לזהות את החסידים.
החסידים נענדו את הסיכות על בגדיהם ביציאה לקרב או בכל אירוע שבו היו צריכים להראות תמיכה באדונם. לאחר ימי הביניים השימוש בסיכות הצטמצם מאוד.
בשנת 1906 החזירה את השימוש במידה מסוימת מכללת השלטים הרלדיים בלונדון. מאז ניתנות סיכות בטקסי הענקה כתוספת לשלט ההרלדי. הנמען יכול לבחור אם לקבל סיכה, והוא בדרך כלל משלם עבורה. בסמכות ההענקה הסיכה מוצגת על דגל ונרשמת גם ב"הכרזת המענק" (מכתב רשמי הניתן כאסמכתא).
סיכה הרלדית היא סמל קטן שהיה נפוץ באנגליה בימי הביניים. סיכה זו נקראת גם תג הרלדי.
הסיכות נעשו ממתכת, מבד או מחומרים פשוטים. אנשים לבשו אותן כדי להראות נאמנות לאדון שלהם. נאמנות = תמיכה והתחייבות כלפי המנהיג.
לעתים היו בסיכה חלקים מהשלט ההרלדי. שלט הרלדי = הסמל של המשפחה, כמו דגל משפחתי.
לאחר ימי הביניים השימוש הצטמצם. ב־1906 מכללת השלטים הרלדיים בלונדון החזירה את המסורת.
כיום נותנים סיכות בטקסי הענקה יחד עם השלט. הנמען בוחר אם לקבל את הסיכה, והוא בדרך כלל משלם עליה. בסמכות ההענקה הסיכה גם מוצגת על דגל ונרשמת במכתב רשמי.
תגובות גולשים