סימון פטליורה

סימון פטלירה (1879, 1926) היה מדינאי אוקראיני ונשיאה האחרון של הרפובליקה העממית של אוקראינה. רפובליקה זו הייתה יישות מדינית שהוקמה בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה וחדלה להתקיים במהירות.

פטליורה נולד בפולטבה ושירת כעורך עיתונים פוליטיים לפני המהפכה. ב-1917 מונה לשר המלחמה במועצה המרכזית של אוקראינה. בפברואר 1919 עמד בראש ממשלה קטנה והיה המפקד העליון של הצבא האוקראיני. הוא נלחם גם בצבא האדום וגם בצבא הלבן, שהיו שתי כוחות שניסו לכבוש את אוקראינה. הצבא האוקראיני הובס לבסוף.

בזמן שלטונו התחוללו בגל אובייקטים של אלימות נגד יהודים, שנקראו פוגרומים (התקפות אלימות על יהודים). בתוך שישה שבועות אירעו כ־60 פוגרומים, שבהם נהרגו עשרות אלפי יהודים. החוקרים חלוקים אם פטלירה יזם את הפרעות או לא מנע אותן. בפרוסקורוב ב-15 בפברואר 1919 נרצחו לפחות כ־1,200, 1,500 יהודים.
במקרה בקמניץ-פודולסקי דווח על שוד של חנויות יהודיות ורציחות רבות. ממשלת פטליורה פרסמה הצהרות שבהן הכחישה שאנשיו ארגנו את הפרעות והאשימה את הבולשביקים במעשה ההסתה.

באוקטובר 1919 נמלט פטליורה לוורשה כדי לארגן מחדש את ממשלתו. ב־1921 חתם על הסכם עם זאב ז'בוטינסקי, שסיפק הבטחה להקמת מיליציית הגנה יהודית אם יוחזר לשלטון. ההסכם עורר מחלוקת בקרב יהודים וציונים. ב־1924 עבר לפריז מחשש למסר אותו לידי ברית המועצות.
ב-25 במאי 1926 נרצח בפריז על ידי שלום שוורצבארד, יהודי שציין נקמה על הפוגרומים. שוורצבארד נשפט בצרפת וזוכה על ידי מושבעים לאחר דיון קצר.

בזיכרון היהודי נחרת שמו של פטליורה כמי שצבאו ביצעו פוגרומים שבהם נהרגו עשרות אלפי יהודים (הערכות מינימליות מדברות על לפחות 50,000). מצד שני לאומנים אוקראיניים רואים בו לוחם חופש ומנסים להקטין את אחריותו. הם מצביעים על כך שבממשלתו היו גם שרים יהודים ומייחסים את הפוגרומים לאובדן שליטה בצבא ובעמדה הציבורית. יש הטוענים ששוורצבארד היה סוכן סובייטי, בעוד אחרים זוכרים אותו כנוקם דמם.

סימון פטלירה (1879, 1926) היה מנהיג אוקראיני. הוא הוביל מדינה קצרה שנקראת רפובליקה עממית של אוקראינה.

פטלירה נולד בפולטבה. לפני המלחמה עבד כעורך עיתון. ב-1917 היה שר המלחמה. ב-1919 הנהיג את הממשלה והצבא של אוקראינה. צבאו הובס והוא נאלץ לברוח.

בזמנו התרחשה תקופה קשה שבה היו פוגרומים. פוגרום זהו התקפה אלימה נגד יהודים. במקרים אלה הרקע היה שנאה ואלימות, והרבה יהודים נהרגו. האם פטלירה ארגן את הפוגרומים או שלא מנע אותם, ההיסטוריונים לא מסכימים.

פטלירה ברח לפולין ואז עבר לפריז ב-1924. ב-25 במאי 1926 הרוג על ידי שלום שוורצבארד. שוורצבארד אמר שעשה זאת כמחאה על הפוגרומים. המשפט בצרפת הוכרע ושוורצבארד זוכה.

יהודים זוכרים את פטלירה כשמי שאנשיו ביצעו פרעות קשות. אוקראינים אחרים רואים בו גיבור לחופש. לכן זכרו של פטלירה שנוי במחלוקת.