סינישה מיכאילוביץ' נולד ב-20 בפברואר 1969 בווקובאר (אז יוגוסלביה, היום קרואטיה). הוא היה בלם, שחקן שמגן בסמוך לשער שלו, אבל נודע במיוחד בבעיטות חופשיות מצוינות. בעיטה חופשית היא בעיטה ישירה שניתנת אחרי עבירה. יכולתו הזו אפשרה לו להבקיע מספר רב של שערים עבור שחקני הגנה: בסך הכל כבש 92 שערים בקריירה.
הוא התחיל בבורובו (1986, 1988), המשיך לווויבודינה (1988, 1991) ואז הצטרף לכוכב האדום בלגרד. שם פרץ לתודעה כשזכה בגביע אירופה לאלופות בעונת 1990/91. הוא היה מבועטי הפנדלים במשחק הגמר נגד אולימפיק מרסיי, וכבש גם מבעיטה חופשית בחצי־הגמר נגד באיירן מינכן. בעונה זו זכה גם באליפות יוגוסלביה ובגביע הבין־יבשתי.
בשנת 1992 עבר לרומא ושיחק שתי עונות, שם כבש שני שערים ב-59 משחקים. אחר כך שיחק בסמפדוריה (1994, 1998), בלאציו (כשש שנים) ולבסוף באינטר, שם סיים את הקריירה בסוף עונת 2005/06. מצד שני, מזגו החם והנטייה לאגרסיביות גרמו לו לצבור מספר כרטיסים אדומים במהלך הקריירה.
אחרי הפרישה החל מיכאילוביץ' לאמן. בשנת 2006 החל כעוזר מאמן באינטר תחת רוברטו מאנצ'יני. לאחר מכן הפך למאמנה הראשי של מספר מועדונים איטלקיים, ביניהם בולוניה, קטאניה ופיארנטינה.
ב-21 במאי 2012 מונה למאמן נבחרת סרביה. ב-20 בנובמבר 2013 התפטר ומונה לשמש כמאמן סמפדוריה. ביוני 2015 הודיע שלא ימשיך בסמפדוריה, ובחודש זה מונה למאמן מילאן. באפריל 2016 פוטר ממילאן. במאי 2016 מונה למאמן טורינו והודח מתפקידו ב-4 בינואר 2018 אחרי הפסד בגביע ליובנטוס.
ביוני 2018 מונה למאמן ספורטינג ליסבון, אך פוטר תשעה ימים לאחר מכן בשל חילופי הנהלה במועדון. ב-28 בינואר 2019 חזר לבולוניה ומנע את ירידת הקבוצה בליגה, בולוניה קיבלה 30 נקודות ב-17 משחקים תחתיו, והוא חתם לעונה נוספת.
ב-13 ביולי 2019 הודיע כי אובחן כחולה בלוקמיה, סוג של סרטן דם. המועדון שב והצהיר שיישאר בתפקידו למרות המחלה. ב-6 בספטמבר 2022 פוטר מתפקידו בבולוניה. מיכאילוביץ' נפטר ב-16 בדצמבר 2022.
סינישה מיכאילוביץ' נולד ב-20 בפברואר 1969. הוא היה שחקן כדורגל וסיים ב-16 בדצמבר 2022. הוא שיחק בעמדת הבלם. בלם זה שחקן שמגן על השער.
הוא היה מיוחד בגלל בעיטות חופשיות חזקות. בעיטה חופשית היא בעיטה אחרי שהקבוצה היריבה עשתה עבירה. הוא כבש הרבה שערים לשחקני הגנה, 92 בסך הכל.
הוא התחיל בקבוצות קטנות ואז עבר לכוכב האדום בלגרד. שם הוא זכה בגביע אירופה בעונת 1990/91. הוא גם כבש שער חשוב בחצי־הגמר נגד באיירן מינכן.
אחר כך שיחק ברומא, בסמפדוריה, בלאציו ובאינטר. בסוף עונת 2005/06 סיים לשחק.
אחרי הפרישה החל לאמן. הוא היה עוזר מאמן באינטר, ואחר כך מאמן ראשי בבולוניה, קטאניה, פיורנטינה ועוד.
ב-21 במאי 2012 מונה למאמן נבחרת סרביה. ב-2013 חזר לאמן בקבוצות באיטליה. ב-2015 אימן את מילאן, ושוב ב-2016 אימן את טורינו.
ב-28 בינואר 2019 חזר לבולוניה ועזר לקבוצה להישאר בליגה. ב-13 ביולי 2019 הודיע שהוא חולה בלוקמיה. המועדון אמר שהוא ימשיך בתפקידו. ב-6 בספטמבר 2022 פוטר, וב-16 בדצמבר 2022 הוא נפטר.
תגובות גולשים