סינמסקופ (CinemaScope) היה פורמט להצגת סרטים במסך רחב, שהיה נפוץ בין 1953 ל-1967. זהו פורמט אנאמורפי, שיטה שמכווצת את התמונה במהלך הצילום ואז מרחיבה אותה בזמן ההקרנה כדי לקבל תמונה רחבה יותר. השיטה אפשרה יחס גובה-רוחב גדול יותר, עד כ־2.66:1, שהוא כפל מהיחס הקודם של 1.33:1.
היתרון של סינמסקופ היה ניצול טוב יותר של שטח הפילם ושל מסך הקולנוע. אבל כדי להקרין סרט כזה נדרש מסך רחב ובעדשות מיוחדות למקרן. אם מקרינים סרט סינמסקופ בעדשה רגילה, התמונה נראית מעוותת והדמויות נראות דקות וארוכות.
גם הצילום דרש ציוד מיוחד ויקר, ולכן רוב הסרטים לא צולמו בצורה זו. למרות שהפורמט עצמו ירד מהשימוש אחרי שנות ה־60, השיטה האנאמורפית שהתחילה אז ממשיכה לשמש בהקרנות מודרניות.
הסרט הראשון שצולם בסינמסקופ היה "איך להינשא למיליונר". הראשון שהוקרן מסחרית היה "הגלימה".
סינמסקופ היה דרך לצלם ולהראות סרטים על מסך רחב. השיטה כיווצה את התמונה בצילום. בהקרנה המקרין מרחיב את התמונה חזרה. כך יוצאים תמונות רחבות ומרשימות.
הפורמט היה פופולרי בשנים 1953, 1967. כדי להקרין סרט כזה צריך מסך גדול ועדשות מיוחדות. אם משתמשים בעדשה רגילה, האנשים על המסך נראים גבוהים ודקים.
הצילומים היו יקרים. לכן לא צילמו הרבה סרטים בסינמסקופ. שני סרטים חשובים קשורים לזה: "איך להינשא למיליונר" ו"הגלימה".
תגובות גולשים