''סיראנו דה ברז'ראק'' (בצרפתית: Cyrano de Bergerac) הוא מחזה מחורז (מחזה הכתוב בשורות שירה) שכתב אדמון רוסטאן ב-1897.
סיראנו הוא חייל מצטיין וסופר-משורר עם שפה חדה ולב אצילי. הוא מאוהב בדודניתו רוקסן, אך בוש בגלל חוטמו הארוך ולא מודה לה. אל פלוגתו מצטרף כריסטיאן, צעיר יפה תואר שאף הוא נמשך לרוקסן. כריסטיאן מדקלם פחות טוב; סיראנו כותב בשבילו מכתבי אהבה מלאי רגש.
בלילה תחת מרפסתה של רוקסן, סיראנו מדבר בעדות אהבה בשם כריסטיאן, וכך היא מאוהבת במשהו שהוא גם ברוח וגם ביופי. בסופו של דבר רוקסן וכריסטיאן נישאים, אבל הפלוגה נשלחת למלחמה. כריסטיאן נופל בקרב. שנים לאחר מכן, ברגעיו האחרונים של סיראנו, הוא מקריא לרוקסן מכתב אחרון של כריסטיאן. רוקסן מזהה את הקול ומגלה שסיראנו היה הכותב והדובר מאחורי כל המכתבים. סיראנו נושא מונולוג (נאום ארוך של דמות) שבו הוא מתגאה שנשאר נאמן לעצמו ולא התפשר על עקרונותיו.
במשך השנים נוצרו עשרות עיבודים קולנועיים. יש גם עיבודים תקופתיים ויש שמעבדים את הסיפור למודרני.
הבימה, בכורה ב-2 בספטמבר 1996. תרגום: ט. כרמי. בימוי: פטר לבל.
''סיראנו דה ברז'ראק'' הוא מחזה בשירה. המחזה נכתב על ידי אדמון רוסטאן ב-1897.
סיראנו הוא חייל משורר. יש לו חוטם ארוך. הוא אוהב את רוקסן, דודניתו. הוא לא מספר לה בגלל שהוא מתבייש. נכנס חייל אחר, כריסטיאן. הוא נאה, אבל לא יודע לדבר יפה. סיראנו כותב עבורו מכתבי אהבה.
לילה אחד סיראנו מדבר מתחת למרפסת שלה. היא שומעת קול יפה וחושבת שזה של כריסטיאן. רוקסן מתחתנת עם כריסטיאן. אחר כך יש מלחמה. כריסטיאן נהרג במלחמה. הרבה שנים אחר כך סיראנו מקריא לרוקסן מכתב אחרון. רוקסן מגלה אז שסיראנו הוא זה שכתב ודיבר את כל המכתבים.
הסיפור הוליד הרבה סרטים בעשורים שונים.
הוצג בהבימה בפעם הראשונה ב-2 בספטמבר 1996. תרגום: ט. כרמי. בימוי: פטר לבל.
תגובות גולשים