סכסוך או קונפליקט הוא מצב של יריבות או חוסר הסכמה בין שני צדדים או יותר. הסכסוך יכול להופיע בין אנשים פרטיים, בין קבוצות או בין מדינות, ולעיתים מתבטא בעימותים מילוליים או פיזיים. יש גם "סכסוך פנימי", התנגשות בין רגשות או שיקולים בתוך אדם.
בהקשר פילוסופי, בדיאלקטיקה (שיטה שחוקרת תנועה של ניגודים) הקונפליקט נחשב כמקור לשינוי ולתפתחות של רעיונות ודברים.
מבחינה פוליטית, סכסוך הוא עוינות מתמשכת בין קבוצות. מקור המילה בעברית משורש שמשמעותו "להכות יחד" ופירושו שהצדדים מתנגשים זה בזו.
בהגדרות מקצועיות סכסוך מוגדר כשני צדדים עם מטרות שאינן מתיישבות, וכל צד מנסה למנוע מהשני להשיג את מטרותיו. הגדרה אחרת מדגישה התנגשות בצרכים, בערכים או בשאיפות.
סכסוך קבוצתי נגרם לעתים עקב מחלוקת על שטחים, משאבים, מסחר, זכויות דתיות או ערכים חברתיים.
יש להבחין בין נוכחות סכסוך להיעדרו, ובין תחרות לשיתוף פעולה. במצבים תחרותיים מטרות הצדדים מנוגדות באופן שמוביל לסכסוך. עם זאת, סכסוך יכול להיווצר גם כשקיימת שיתוף פעולה, אם הדרכים להשגת המטרה פוגעות באחר.
מניעים לסכסוך כוללים התנגשות אינטרסים, ערכים או פעולות. מבחינה פסיכולוגית, סכסוך קיים כאשר הפחתת גירוי אחד מחייבת הגברת גירוי אחר, ואז נדרשת התאמה חדשה. גם סכסוך פוטנציאלי נחשב כקיים, כי כבר קיים כיוון להתנגשות.
סכסוך תפיסתי (מבוסס על הבנה שונה) יכול להדרדר לחילופי מילים ואז להתפתח לעימותים גדולים יותר. סכסוכים נבחנים ברמות שונות: אישית, קבוצתית או ארגונית, ולעתים סכסוך קטן מבטא סכסוך רחב יותר.
מודל תאורטי אחד מציע להעריך שתי מידות: דאגה לתוצאות האישיות ודאגה לתוצאות הצד השני. לפי מודל זה יוצרים גישות שונות להתמודדות.
בחברות מערביות מקובל לחפש פתרונות שמיטיבים עם שני הצדדים. עם זאת, גישה זו לא תמיד מתאימה בכל תרבות.
תאורטיקנים מזהים שלבים בהתפתחות סכסוך. חשוב לזהות את סוג הסכסוך, עובדתי, הנחה או ערכי, כי סכסוכים על רקע ערכי הם הקשים ביותר לפתרון. קבוצה נשענת לעתים על הנחות כעובדות וטועה בכך.
מגשר (אדם שתפקידו לעזור לפתור סכסוך) יכול לסייע לזהות סוג הסכסוך ולנווט לפתרון. פעילים בתנועה לפתרון לא אלים פיתחו שיטות רבות ליישוב סכסוכים בלי אלימות.
רבים מהסכסוכים הבין-לאומיים כוללים מרכיבים דתיים, אתניים או גזעיים. דוגמאות בולטות הן: הסכסוך בצפון אירלנד, סכסוכים בבוסניה ובקוסובו, והמצבים בישראל, בכורדיסטן, בלבנון, בדרפור וברואנדה.
בספרות המרקסיסטית, סכסוך בין מעמדות חברתיים נחשב לנושא מרכזי.
סכסוך או קונפליקט הוא מצב שבו אנשים לא מסכימים. קונפליקט, זאת מילה שממש אומרת חוסר הסכמה.
לפעמים סכסוך הוא פשוט ריב מילולי. לפעמים הוא גדול יותר ומערב קבוצות או מדינות. גם אדם יכול לחוות סכסוך פנימי, כלומר בלב יש שני רגשות שניגדים.
סכסוכים נוצרים בגלל מחלוקות על שטח, כסף, זכויות או אמונות. סכסוכים על ערכים קשים יותר לפתרון. זה כי קשה להוכיח שמשהו "צודק" או "לא נכון" בערכים.
מישהו שנקרא מגשר (אדם שמסייע לפתור סכסוך) יכול לעזור לצדדים לדבר ולהגיע להסכמה.
יש סכסוכים שנובעים ממידע שונה. יש גם סכסוכים שנובעים מעקרונות חשובים. לפעמים עובדים יחד כדי למצוא פתרון שמתאים לשני הצדדים.
הרבה סכסוכים בעולם קשורים לדת או לזהות. דוגמאות מוכרות הן: צפון אירלנד, בוסניה, ישראל ורואנדה.
תגובות גולשים