הסכסוך היה סדרת התנגשות בין ברית המועצות לסין העממית בשיאו של הפיצול הסיני-סובייטי, כלומר משבר פוליטי בין שתי המדינות הקומוניסטיות בשנות ה-60. המרכיב המרכזי היה מאבק על אי קטן בנהר האוסורי, שנקרא דמנסקי ברוסית וזן באו בסינית.
המרחק הפוליטי בין המדינות החל באמצע שנות ה-50 והתגבר בשנות ה-60. מהפכת התרבות של מאו (מהלך פוליטי וחברתי גדול בסין) החריפה את המחלוקת. סין העלתה מחדש טענות על ההסכמים מהמאה ה-19 עם רוסיה הצארית וטענה שהם לא-צודקים. הסובייטים סירבו לשנות גישה.
לקראת סוף שנות ה-60 חיזקו הסובייטים מאוד את נוכחותם בצד הגבול. ב-1968 היו שם כ-25 דיוויזיות, כלומר יחידות צבאיות גדולות, כ-1,200 מטוסים וכמה מאות אלפי חיילים. לצדם עמדו כוחות סיניים גדולים, אך הצבא הסובייטי היה חזק יותר.
ב-2 במרץ עלו כ-30 חיילים סיניים על אי קטן בשטח של כ-0.74 קמ"ר. משמר הגבול הסובייטי שלח כוחות לדרוש פינוי. לפי הסובייטים, הסינים פתחו בהתקפה; לפי הסינים, הסובייטים עשו פרובוקציה. חילופי אש נמשכו כשעה. ההערכות לגבי ההרוגים משתנות, אך כמה עשרות חיילים נהרגו משני הצדדים.
ב-15 במרץ נרשמה תקרית גדולה יותר. הסובייטים השתמשו בכ-200 לוחמים, כ-25 טנקים וכ-35 רכבים משוריינים. הסינים השתתפו בכוח של כמה מאות חיילים. הקרב נמשך מ-8:00 עד 15:30. שני הצדדים דיווחו על אבדות כבדות ובעלי טענות סותרות לגבי מספר ההרוגים והנזק לציוד. לפי רוב הדיווחים, בסוף הסינים נשארו על האי.
בצדדים התקיימו שיגורים ופרצי אש נוספים גם במקומות אחרים בגבול. לאחר כמה מפגשים דיפלומטיים הגיעו הסכמות להפסקת האש. ראש ממשלת ברית המועצות, אלכסיי קוסיגין, ביקר בבייג'ינג ופגש את צ'ו אן-לאי. הוסכם להפסיק את הפעולות הצבאיות אך להשאיר את הוויכוח הטריטוריאלי ללא פתרון מיידי. ריכוז הכוחות נמשך עד אמצע שנות ה-70.
לטענת פרשנים אמריקאים, המתח חיזק את מעמד ארצות הברית ושימש פתח להפשרת היחסים בין סין וארצות הברית, שכללה את ביקור ניקסון ב-1972. לאחר התפרקות ברית המועצות התקדמו היישובים הטריטוריאליים. ב-1991 הועבר אי זן באו לסין, ובהמשך נחתמו הסכמים נוספים עד 2005, אז הוכרז על סיום הסכסוך.
בשנות ה-60 סין וברית המועצות נלחמו על אי קטן בנהר האוסורי. האי נקרא דמנסקי ברוסית וזן באו בסינית.
המדינות היו בעבר חברות קומוניסטיות. אחרי זמן הן נתקעו ומתווסתו ביניהן בעיות. סין טענה שההסכמים הישנים על הגבול לא הוגנים.
במרץ 1969 עלו חיילים סיניים על האי. משמר סובייטי הגיע לדרוש פינוי. פרצה ירייה שנמשכה בערך שעה. כמה עשרות חיילים נהרגו.
כעשרה ימים לאחר מכן היה קרב גדול יותר. היו טנקים ורכבים משוריינים. הקרב נמשך כמה שעות. בסופו של דבר הסינים נשארו על האי.
לאחר קרבות ודיפלומטיה, הוסכם להפסיק את הלחימה. בשנות ה-90 הוסדרו הגבולות. ב-1991 האי הועבר לסין. שנים אחרי כן, ב-2005, הסתיימו ההסכמות על הגבול.
תגובות גולשים