סלג'וק (Selçuk) היה אבי משפחה טורקית שייסדה את השושלת הסלג'וקית. השושלת השתלטה במאה ה-11 על אזורים רבים שבפיקוח האימפריה העבאסית והייתה כוח מרכזי בעולם האסלאם עד הגעת המונגולים במאה ה-13. בשנת 1071, אחרי ניצחון על הביזנטים, החלו הסלג'וקים בכיבושים שכללו גם את ארץ ישראל וירושלים, ושם צמצמו את גישת הנוצרים למקומות הקדושים.
מקורם של הסלג'וקים בענף הקיניק של האוע'וז. האוע'וז, שבטים טורקיים נוודים, חיו בתחילה צפונית לים הכספי ובאזור קזחסטן של היום. סלג'וק, המנהיג שעל שמו נקראה המשפחה, נפרד מהנהגת האוגוז והקים מחנה על הגדה המערבית של הנהר סיר-דריא.
הסלג'וקים התאסלמו (הצטרפו לאיסלאם) בחווארזם סביב שנת 985. הם נכנסו לפוליטיקה המקומית בסיוע לשליטים כמו הסאמנידים, והדרגה שלהם עלתה כשלקחו חלק במאבקי כוחות באגן מרכז אסיה.
השושלת הייתה ממוצא טורקי-נוודי. שבטי האוע'וז, שהתאסלמו, הקנו לה בסיס כוח. בתחילת המאה ה-11 הצליחו הסלג'וקים להכניע ממלכות אזוריות במרכז אסיה ולשלוט בחלקים נרחבים של ח'ליפות עבאסית. הסלג'וקים של רום, שהתמקמו באסיה הקטנה, המשיכו להשפיע עד מאה ה-14.
סלג'וק היה בנו של אציל אוע'וזי. לאחר מותו התחלקה המשפחה לענפים בולטים. בניו ובני-דוּרניים, בהם צאע'רי וטוע'ריל (תוגריל), היו המנהיגים הראשיים שעמדו בראש הכיבושים.
סלג'וק עצמו עבר לג'אנד, עיר מסחר לגבול הערבה עם מרכז אסיה המוסלמי. לפי המסורות הוא זקן ומת בגיל מבוגר והתגיירו פחות או יותר מאוחר, אך בשלב מסוים הוא ובניו הפכו למוסלמים.
שמות מסוימים של בניו (מיכאיל, אישראיל, מוסא) מרמזים על השפעות קודמות דתיות או תרבותיות. אחרי מותו של סלג'וק המשפחה נדחפה לשירות של שליטים מקומיים, ולעתים כבן-ברית או ככוח צבאי שכיר.
במאה ה-11, קשיי אקלימיים ורעב הגבירו את תנועת השבטים הנוודים. הסלג'וקים ניצלו משברים אלה כדי להתקדם לכיוון ח'וראסאן, לנצח בקרב דנדאנקאן ולכבוש מרב ונישאפור. חלק מהחשיבות שלהם התבססה בהצגת עצמם כמוסלמים סונים ולכידות סביב הח'ליפה העבאסי.
בין 1020 ל-1040 נדדו טורכמנים לאיראן ולח'וראסאן. תוגריל וצ'אגרי ביססו שליטה בחוראסאן, קיבלו תארים ונכסי אדמה, והחלו להתיישב במזרח פרס. אחרי כניסתם לבגדאד ב-1055 החלה תקופת שלטון סלג'וקית שמשלבה שליטה צבאית, בעיות אקלים והתייצבות אחרי 1060. אחרי מות צ'אע'רי, אלפ ארסלאן קיבל סמכויות בח'וראסאן והמשיך להנהיג את המשפחה.
סלג'וק היה מנהיג שהקים משפחה חזקה בשם סלג'וקית. המשפחה הזאת נהייתה חזקה במאה ה-11. הם שלטו בהרבה ארצות שבהן היו מוסלמים. בסוף המאה ה-13 הגיעו המונגולים והחלישו אותם.
הסלג'וקים באו משבטי האוע'וז. האוע'וז, שבט טורקי נודד, חיו בצפון הים הכספי.
הם קיבלו את האיסלאם (דת) כשגרו בחווארזם בערך בשנת 985.
האחים והצאצאים של סלג'וק כיבשו ערים חשובות כמו מרב ונישאפור. הם נשארו כוח גדול במזרח התיכון.
אחרי ניצחון גדול בקרב, רבים מהנוודים הצטרפו אליהם. הם השתמשו בכוחם כדי לשלוט באזורי חקלאות ועיירות.
סלג'וק חי בעיר ג'אנד. הוא נקבר שם.
היו שנים של רעב וקושי. זה גרם לשבטים להיות תוקפניים ולחפש מקומות חדשים לגור בהם.
בני משפחת סלג'וק נדדו לפרס (איראן של היום). שני אחיינים חשובים, תוגריל וצ'אגרי, הובילו את הכיבושים.
תגובות גולשים