סלובודן מילושביץ' (20.8.1941, 11.3.2006) היה פוליטיקאי סרבי ממוצא מונטנגרי. הוא כיהן כנשיא סרביה ברצף בין 1989 ל‑2000. מילושביץ' שיחק תפקיד מרכזי בהתפרקות יוגוסלביה ובמלחמות שהתרחשו בעקבותיה.
הוא התחיל בקריירה במפלגה הקומוניסטית, המפלגה השלטת עד סוף שנות ה‑80. בסוף 1988 הוביל הפגנות רחבות ושינה מנהיגים באזורי קוסובו ווויבודינה. ב‑1989 נבחר על ידי האספה לנשיא סרביה. הוא הפך את ליגת הקומוניסטים למפלגה הסוציאליסטית ביולי 1990. חוקה חדשה בספטמבר 1990 נתנה לנשיא סמכויות רחבות ובדצמבר 1990 נבחר לנשיאות בבחירות ישירות.
עלייתו לתפקיד התרחשה יחד עם גידול הלאומנות ברפובליקות היוגוסלביות. ביוני 1991 הכריזו סלובניה וקרואטיה על עצמאות. בוסניה הכריזה על עצמאות באפריל 1992. נוכחות מיעוטים סרבים בקרואטיה ובבוסניה הובילה למלחמות שם, כשקבוצות סרביות דרשו אזורים בהם הם חיים להישאר מחוץ למדינות החדשות.
ב‑28 באפריל 1992 התאחדו סרביה ומונטנגרו במסגרת חדשה, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. מילושביץ' המשיך להיות נשיא סרביה בתוך הפדרציה הזו. ב‑1995 הוא ייצג את הסרבים הבוסנים במשא ומתן להסכם דייטון, שהפך את סיום מלחמת בוסניה.
ב־יולי 1997 מונה למשרת נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שהורכבה מסרביה ומונטנגרו.
בחורף 1996 התקיימו בבלגרד הפגנות סטודנטים נגד ההונאות בבחירות המקומיות. בשנים הבאות התחדשו המתחים בקוסובו, שם האלבנים דרשו עצמאות. כוחות סרביים הגיבו בכוח רב. לאחר סירובו של המשטר לציית ללחץ בינלאומי תקף נאט"ו את סרביה אווירית ב‑1999 כדי להוציא את הצבא המקוסובו. התבוסה פגע בהעמדה הציבורית של מילושביץ'.
בספטמבר 2000 סירב להכיר בתוצאות הבחירות. מחאת ההמונים ב‑5 באוקטובר גרמה לו לפרוש, ובמקומו נכנס ווייסלב קושטוניצה.
תובעת האו"ם ציינה ב־1999 שאפשר להאשים אותו ברצח עם לגבי המעשים בקוסובו. פשרחקירות קודמות הובילו גם להאשמות על מעשים בבוסניה ובקרואטיה. ב־1 באפריל 2001 נעצר בחשד לשחיתות ופשעי מלחמה. ב‑28 ביוני הוסגר לבית הדין בהאג (בית דין בינלאומי). לבית המשפט הוגש כתב אישום רחב, הכולל האשמות על רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. משפטו נפתח בפברואר 2002; הוא ניהל את ההגנה בעצמו בתחילה. שלב הראיות החל בספטמבר 2002. בגלל הידרדרות במצבו הבריאותי מונה לו סנגור באוקטובר 2004. ב־11 במרץ 2006 נמצא מת בתאו בגיל 64. רופאים ציינו שהוא לקח בכוונה תרופות שגויות.
אשתו מירה מרקוביץ' הייתה פרופסורית לסוציולוגיה באוניברסיטת בלגרד. היא המשיכה ללמד במהלך שנות המלחמה. ב־2003 קיבלה מקלט מדיני ברוסיה, ושם מתה ב־2019 בגיל 76.
סלובודן מילושביץ' (1941, 2006) היה פוליטיקאי סרבי. הוא היה נשיא סרביה מ‑1989 עד 2000. הוא נשמע כשלאומיות גדלה ביוגוסלביה.
הוא התחיל במפלגה הקומוניסטית. קומוניסטית, מפלגה ששלטה קודם. ב‑1989 נבחר לנשיא סרביה. הוא שינה את המפלגה לליגה חדשה והחוקה שונתה. בחירות ב‑1990 בחרו בו שוב.
חלקים מיוגוסלביה רצו להיות מדינות עצמאיות. זה גרם למלחמות בקרואטיה ובבוסניה. אנשים סרבים דרשו שהאזורים שבהם הם גרים יישארו מחוץ למדינות החדשות.
ב‑1992 התאחדו סרביה ומונטנגרו. מילושביץ' המשיך לתפקיד בכיר.
ב‑1995 ניהל משא ומתן שסיים חלק ממלחמת בוסניה. ההסכם נקרא הסכם דייטון.
בקוסובו הרוב האלבני רצה עצמאות. מלחמות ומאבקים פרצו. נאט"ו, קבוצה של מדינות, הפציצה את סרביה ב‑1999 כדי לעצור את הקרבות. אחרי זה כוחו של מילושביץ' נחלש. ב‑5 באוקטובר 2000 הפגינו המוני אנשים. הוא פרש מתפקידו.
האומות והמדינות חשדו שהוא ואנשיו עשו פשעים במלחמות. פשעי מלחמה, מעשים רעים בזמן מלחמה. ב‑2001 הוא נעצר והוסגר לבית משפט בהאג. בית דין, בית משפט גדול בין‑לאומי. משפטו נמשך שנים. ב‑2006 הוא נמצא מת בתאו. רופאים אמרו שהוא לקח תרופות שגויות בכוונה.
אשתו, מירה מרקוביץ', היתה מורה באוניברסיטה. ב‑2003 היא קיבלה מקלט ברוסיה. היא מתה שם ב‑2019.
תגובות גולשים