הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שמוזכר בתלמוד ובמדרשים.
המסורת אומרת שעשרת השבטים הוגלו לארץ שמעבר לסמבטיון. בתלמוד ובמדרש (מדרשים = פרשנויות וסיפורים על המקרא) מתוארת תכונה פלאית שלו: הנהר זורק אבנים וכל מי שמנסה לעבור אינו יכול. יחד עם זאת, לפי האגדה הנהר "נח" בשבת, כלומר מפולת הסלעים נעצרת ביום השביעי, וכך נשמרים שם השבטים עד בוא הגאולה (גאולה = שיבת עם ישראל וזכייתו בחזרה בעמדה טובה).
מקורות רומיים ויהודיים מהמאה ה־1 לספירה מזכירים נהר דומה, אך עם וריאציות. פליניוס הזקן ציין נהר בשם זה בקרבת ארץ ישראל. יוסף בן מתתיהו תיאר נהר בשם "סבטיקוס" שמתגלה ומתייבש לסירוגין, ומציין תופעה דמויית מנוחה בשבת.
בתלמוד הירושלמי ובבבלי מוזכרת הגלת עשרת השבטים ועמודם מעבר לסמבטיון. סיפורים אלה מופיעים גם אצל חכמי הראשונים, כמו הרמב"ן, שראה בשמו של הנהר קשר למילה "שבת".
אגדת הסמבטיון חיה בפיוטי שבת באשכנז מהמאה ה־13. לפי אלדד הדני במאה ה־9, הנהר היה חולי־אבנים ולמעשה נמצאים מעברו רק בני משה (לא כולם מעשרת השבטים). ביצירות כמו רומנס על אלכסנדר מוקדון מופיע תיאור של חציית הנהר כשהוא "נח".
אגדה עממית מקשרת את חיבור הפיוט "אקדמות" למשלוח שליח שעבר את הסמבטיון כדי להביא חכם מהשבטים להתווכח עם כומר. לפי הסיפור, השליח ידע שלא ישוב וכך חיבר את הפיוט.
חוקרים מודרניים הציעו כמה זיהויים: כמה זיהו את הסמבטיון עם פרת (נהר "ההפוך"), אחרים עם האורונטס (נהר הארנת), או עם נהרות באזור חְדייב/הזב. יש גם הטענה שמקור השם היה "נהר החול" ושהפירוש לגבי השבת נוצר בטעות. רעיונות אלה מנסים להסביר איך אגדה זו התפתחה והשתנתה.
האגדה השפיעה על פיוטים ושירים יהודיים ובמיתוסים עממיים. במהלך הדורות היא סקרנה נוסעים, מלומדים ופייטנים, ונותרה חלק מהזיכרון היהודי לגבי עשרת השבטים.
הסמבטיון הוא נהר אגדי שמופיע בתלמוד ובמדרשים.
הסיפור אומר שהנהר זורק אבנים ולכן קשה לעבור אותו. אבל ביום השביעי, השבת (השבת = יום מנוחה) האבנים נמתחות והנהר שקט. מעבר לנהר יושבים עשרת השבטים.
כבר לפני אלפי שנים כותבים יוונים ורומאים על נהר דומה. יוסף בן מתתיהו כתב שהוא ידע על נהר שמתנהג אחרת בשבת.
שירי שבת אשכנז מזכירים את הסמבטיון. גם מסעות וסיפורים עתיקים מדברים על מקום שבו הנהר נח.
אנשים שונים חשבו שהסמבטיון הוא נהר אמיתי, כמו פרת או אורונטס, או שפשוט נהרו/שמו השתנה עם הזמן. אבל עדיין אין אישור חד־משמעי איפה.
האגדה נשארה בשירים ובסיפורים. היא עוזרת לדמיין את עשרת השבטים שחיים הרחק מעבר לנהר.