סמואל בארבר (1910, 1981) היה מלחין אמריקאי.
נולד בווסט-צ'סטר בפנסילבניה במשפחה מוזיקלית. אמו ניגנה בפסנתר. אחותו הייתה זמרת.
התחיל ללמוד פסנתר בגיל שש. בגיל שבע כתב יצירה. בגיל 12 היה נגן עוגב בכנסייה. בגיל 14 התקבל למכון קרטיס למוזיקה. שם למד ונפגש עם ג'אן קרלו מנוטי. מנוטי הוסיף מילים לאופרות שלו.
בגיל 23 כתב את היצירה התזמורתית "The School of Scandal". אחרי כן חיבר רביעיית כלי קשת. ב־1938 הפך את התנועה השנייה של הרביעייה ל"אדאג'ו לכלי מיתר". אדאג'ו זה שם למנגינה איטית ורגישה. יצירה זו היא המפורסמת ביותר שלו.
בארבר כתב גם אופרות, שירים ויצירות לכלי נגינה כמו כינור וצ'לו. הוא קיבל פרסים חשובים, כולל שלושה פרסי פוליצר ב־1935, 1936 וב־1958 על האופרה Vanessa.
בסגנון שלו יש בדרך כלל מנגינה ברורה וקולחת. אך הוא גם שילב רעיונות מודרניים. ב־1966 הוצגה אופרה שלו, "אנטוניוס וקלאופטרה", בבכורה חשובה. הביקורת הייתה קשה, ובשל כך הוא כתב פחות בשנים שאחר כך.
נולד בווסט-צ'סטר בפנסילבניה במשפחה מוזיקלית. אמו ניגנה בפסנתר. אחותו הייתה זמרת.
התחיל ללמוד פסנתר בגיל שש. בגיל שבע כתב יצירה. בגיל 12 היה נגן עוגב בכנסייה. בגיל 14 התקבל למכון קרטיס למוזיקה. שם למד ונפגש עם ג'אן קרלו מנוטי. מנוטי הוסיף מילים לאופרות שלו.
בגיל 23 כתב את היצירה התזמורתית "The School of Scandal". אחרי כן חיבר רביעיית כלי קשת. ב־1938 הפך את התנועה השנייה של הרביעייה ל"אדאג'ו לכלי מיתר". אדאג'ו זה שם למנגינה איטית ורגישה. יצירה זו היא המפורסמת ביותר שלו.
בארבר כתב גם אופרות, שירים ויצירות לכלי נגינה כמו כינור וצ'לו. הוא קיבל פרסים חשובים, כולל שלושה פרסי פוליצר ב־1935, 1936 וב־1958 על האופרה Vanessa.
בסגנון שלו יש בדרך כלל מנגינה ברורה וקולחת. אך הוא גם שילב רעיונות מודרניים. ב־1966 הוצגה אופרה שלו, "אנטוניוס וקלאופטרה", בבכורה חשובה. הביקורת הייתה קשה, ובשל כך הוא כתב פחות בשנים שאחר כך.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים