סמי (שמואל) גרונמן (21.3.1875, 6.3.1952) היה פעיל ציוני, מחזאי וסאטיריקן. כתב מחזות לתיאטראות כמו "המטאטא", "האהל" ו"הבימה". מחזהו המפורסם הוא "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שנכתב בגרמנית.
נולד בשטרסבורג שבפרוסיה המערבית (כיום ברודניצה שבפולין). אביו היה רב ודוקטור לפילוסופיה. למד לימודי יהדות בבית המדרש לרבנים בברלין ולמד משפטים באוניברסיטת ברלין. עבד כעורך דין.
הצטרף לתנועה הציונית ב-1897 והשתתף בקונגרסים מאז הקונגרס החמישי ב-1901. היה "ציוני מדיני" (ציוני שמאמין שדרוש אישור בינלאומי לפני יישוב מסודר בארץ ישראל), אך גם תמך באירועים לגיוס כספים למושבות. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני ושירת בחזית המזרחית. בזמן שירותו בקובנה ובביאליסטוק הגיע במגע עמוק עם היהודים המקומיים ולמד את שפתם ואת חייהם.
במשך שנים היה חבר הוועד הפועל של התנועה הציונית ויושב-ראש בית הדין של הקונגרס. עם עליית הנאצים ב-1933 עזב לגרמניה ועבר לפריז, וב-1936 עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בארץ המשיך בעריכת דין וכתב מחזות.
כתב רומנים סאטיריים וקומדיות כמו "מלכת שבא", "יעקב או כריסטיאן" (סאטירה על תורת הגזע של הנאציזם), ו"משפחת היינה" (על משפחת היינריך היינה). שיתוף הפעולה שלו עם המשורר נתן אלתרמן הביא להצגות מוצלחות בתיאטרון. בנוסף כתב אוטוביוגרפיה בשם "זכרונותיו של יקה", שחלקה תורגם לעברית.
נשא את סוניה גוטסמן ממקור ז'יטומיר. היא נפטרה בתאונת דרכים ב-1936. סמי גרונמן נפטר בתל אביב ב-1952 ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
סמי (שמואל) גרונמן (1875, 1952) היה סופר ומחזאי. סאטיריקן זה אדם שכותב בדיחות על בעיות בחברה.
נולד בעיר ששמו בשעתו היה שטרסבורג. למד תורה בבית מדרש ורקם ולמד גם משפטים בברלין. הצטרף לתנועה הציונית. ציוני זה מי שרוצה בית לעם היהודי.
בשנים הראשונות של המאה השתתף בקונגרסים של הציונות. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני בחזית המזרחית. ב-1933 עזב גרמניה ועבר לפריז. ב-1936 עלה לארץ ישראל וישב בתל אביב. שם כתב מחזות והמשיך בעבודת עריכת הדין שלו.
כתב קומדיות וסאטירות, ובהן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר". כתב גם ספר זכרונות. נשא אישה בשם סוניה. היא נהרגה בתאונת דרכים ב-1936. גרונמן נפטר בתל אביב ב-1952 כשהיה בן 77.
תגובות גולשים