סנאט הוא גוף פוליטי מייצג. מקור המילה בלטינית: senex, שפירושה "אדם זקן". המילה Senatus מתארת קבוצה של זקנים שהיו מקבלים החלטות. גם המושג "סנאטור" (נציג בסנאט) הגיע משם. הסנאט הראשון היה ברומא העתיקה.
בדמוקרטיות עם מערכת דו‑ביתית (ביו‑קאמרלית) הפרלמנט מחולק לשני בתים. יש בית תחתון, כמו בית הנבחרים, ובית עליון, שלעיתים נקרא סנאט. בבית העליון יש בדרך‑כלל פחות נציגים מאשר בבית התחתון. דוגמה בולטת היא הסנאט האמריקני: לכל מדינה יש שני סנאטורים, בלי קשר לגודלה; בבית הנבחרים מספר הנציגים יחסית לאוכלוסייה.
במדינות פדרליות הסנאט משמש לאזן בין אזורים שונים. כך קבוצות קטנות זוכות להשפעה שלא תמיד הייתה להן בייצוג הרגיל. במדינות רבות יש סנאט או גוף מקביל, למשל בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ובריטניה (בית הלורדים). יש מדינות שמכנות את הבית העליון בשמות אחרים, כמו מועצת הפדרציה ברוסיה או הבונדסראט בגרמניה.
לעיתים בעבר שימש הסנאט גם כגוף מבצעי או שיפוטי. דוגמה לכך היא הסנאט של פינלנד עד 1919, ושל רוסיה בשנים 1711, 1917.
בסנאט של אוניברסיטה מתווים את המדיניות האקדמית. זהו הגוף האקדמי העליון האחראי על תכניות הלימודים, סטנדרטים אקדמיים ורמת ההוראה והמחקר. הסנאט נפגש בדרך כלל אחת לחודש במהלך שנת הלימודים, בעונות הפעילות (באוקטובר, ינואר ובמרץ, יוני).
חברי הסנאט כוללים את הרקטור (יו"ר), נשיא/נשיאת האוניברסיטה, דקאנים ופרופסורים מן המניין שמייצגים את הפקולטות. בדרך‑כלל נוכחים גם ראשי חוגים ונציגי סגל אקדמי בדרגות שונות. בעלי תפקידים כמו יו"ר אגודת הסטודנטים או ראשי הסגל המנהלי יכולים להשתתף כמשקיפים, כלומר להשתתף בדיון אך בלי זכות הצבעה.
סנאט הוא קבוצה של נציגים שמחליטים בעניינים חשובים. המילה מגיעה מלטינית ומשמעותה "אדם זקן". סנאטור, זה נציג שנבחר או מונה לסנאט.
במדינות רבות יש שני בתי פרלמנט. אחד זה הבית התחתון, והשני זה הבית העליון. הבית העליון נקרא לפעמים סנאט. באמריקה, כל מדינה שולחת שני סנאטורים, בלי קשר לגודלה.
חלק מהמדינות קוראות לבית העליון בשמות אחרים. למשל, בבריטניה יש בית הלורדים.
באוניברסיטה הסנאט מחליט על תוכניות הלימודים ועל כללי הלימוד. הסנאט נפגש בערך פעם בחודש בשנה הלימודית. חברים בו: הרקטור (היו"ר), דקאנים ופרופסורים גדולים. לפעמים יש גם נציגי סטודנטים כמשקיפים. הם משתתפים בדיון, אבל לא תמיד מצביעים.
תגובות גולשים