ספטמבר השחור

ספטמבר השחור (איילול אל-אסוד) היה עימות צבאי בין צבא ירדן לבין ארגונים פלסטיניים ששולבו באש"ף, מחודש ספטמבר 1970 ועד יולי 1971. העימות נוצר כי מחנות פליטים ויחידות חמושות של הפלסטינים פעלו בתוך ירדן כמעט כ"מדינה בתוך מדינה". הם ביצעו פעולות נגד ישראל וניהלו שליטה מקומית, וזה יצר מתיחות מול המשטר של המלך חוסיין.

לאחר 1967 השתקעו ארגוני פת"ח ואחרים בירדן. הם חמשו חלקים מהאוכלוסייה וניהלו פעילות צבאית משטחה. הממשלה הירדנית ניסתה להגביל אותם. המתחים גברו כשמחבלים חטפו וניסו להתנקש, וכאשר התנהלה בחזית נגד ישראל ממרחב ירדן.

ב-1970 הלחימה הופכת לעקבית: היו עימותים גדולים בעמאן, זרקא ואירביד. ב-6, 12 בספטמבר חטיפות מטוסים והחזקת בני ערובה החריפו את המשבר. קרבות רחוב, הפגזות ועימותים פוליטיים הובילו לקריאות לפשיטה צבאית ולתגובה קשה מצד חוסיין.

ב-16, 17 בספטמבר הכריזה ירדן על מצב חירום והצבא יצא למבצע גדול נגד בסיסי אש"ף ומיליציות פלסטיניות. הלחימה כללה שימוש בנשק כבד והפכה לקרבות עירוניים. המחבלים היו בנחיתות מספרית ולוגיסטית מול הצבא.

כמה מדינות ערב קראו להפסקת אש. סוריה שלחה כוחות שריון לירדן בספטמבר כדי לתמוך בפלסטינים. הירדנים דחו את הפלישה והכוח הסורי נסוג בתוך ימים, אחרי לחימה ותחת לחצים מדיניים של ארצות הברית וישראל.

ארצות הברית וישראל הוכנסו למעגל הלחץ כדי למנוע התדרדרות אזורית. ב-27 בספטמבר נחתם הסכם קהיר, שניסה להפסיק את הלחימה ולסדר פינוי ושחרור שבויים. למרות ההסכם, הירדנים המשיכו במבצעים עד 1971.

הצבא הירדני שיקם שליטה על מרבית המדינה. רבים ממנהיגי אש"ף עזבו ללבנון, ושם הקימו נוכחות חדשה. המוות של נשיא מצרים נאצר בסוף ספטמבר השפיע על הדיונים והקשרים בין המדינות.

נפגעו אלפים: הערכות שונות מדברות על כמה אלפי הרוגים, רובם פלסטינים. ירדן עצרה עשרות אלפי פלסטינים (כ-20,000 נעצרו). רבים מעזים ונמלטים ללבנון. בסופו של דבר ירדן ביססה את שלטונה, אך נותרה מבודדת בחלק מהעולם הערבי. ארגוני הפלסטינים המשיכו לפעול מתוך לבנון, והקימו גם קבוצות חדשות, כמו ארגון בשם "ספטמבר השחור". נרצח ראש הממשלה הירדני וצפי אל-תל בקהיר בנובמבר 1971, אירוע שהחריף את הקרע בין ירדן לאש"ף.

ספטמבר השחור היה מאבק גדול בירדן בין צבא המדינה לבין קבוצות פלסטיניות חמושות. זה קרה מספטמבר 1970 עד 1971.

לאחר מלחמת ששת הימים התיישבו הרבה פלסטינים בירדן. חלק מהם ארגנו יחידות חמושות. מיליציה פירושו: קבוצת אנשים חמושים שאינה חלק מצבא המדינה.

המתחים גדלו. היו הפגנות וחטיפות מטוסים. החטיפות גרמו ללחץ גדול על הממשלה.

המלך חוסיין שלח את הצבא לפעולה. קרו קרבות בערים גדולות. הרבה אנשים נפגעו ואזרחים סבלו.

סוריה שלחה כוחות לעזור לפלסטינים. לבסוף הכוחות הסוריים נסוגו אחרי עימותים ולחצים מדיניים.

מדינות ערב וארצות הברית ניסו לעצור את הלחימה. נחתם הסכם להפסקת אש בחודש ספטמבר.

הצבא ניצח בשלב זה. רבים מפלסטינים עברו ללבנון. הקרבות פסקו בהדרגה עד 1971.

נרשמו אלפי הרוגים ופצועים. רבים נעצרו. חלק גדול מהפלסטינים עבר לביירות שבלבנון. האירועים שינו את היחסים בין ירדן למדינות ערב.