ספיקה של נהר היא כמות המים הזורמת בנהר בזמן נתון. מקובל למדוד אותה במטר מעוקב לשנייה (מ"ק/ש). נהר האמזונאס, בעל הספיקה הגדולה בעולם, מזרים כ־220,000 קוב מים לשנייה כשהוא גואה. הירדן, לעומת זאת, מזרים רק כ־16 קוב לשנייה.
רמת הספיקה משתנה לפי עונות השנה וגורמים סביבתיים, ורמתה מתחלקת לארבעה מצבים.
מדידת מהירות וספיקה של נהרות היא בתחום הידרוגרפיה. זהו מדע שעוסק במדידת זרימת המים. מדידות כאלה חשובות לחישוב כמות המים באזור ולתכנון הנדסי. למשל, הן נחוצות בבניית תחנות כוח הידרואלקטריות וביצירת מבנים על גדות הנהר.
נהוג למדוד את זרימת הנהר דרך שטח חתך של האפיק. כלומר מחשבים את נפח המים שעובר ביחידת זמן וחלקו בשטח החתך. ספיקה רגעית או שיטפונית נמדדת בדרך כלל במ"ק/ש. ספיקה שנתית נמדדת לעתים במיליון מטר מעוקב בשנה (מלמ"ק/שנה).
ספיקה סגולית (Darcy velocity או Darcy flux) היא קצב הזרימה הנפחית ליחידת שטח. יחידת המדידה המקובלת היא מ"ק/ש/קמ"ר. מדד זה משמש להשוואת מאפיינים בין אגני ניקוז שונים, והוא מייצג קצב זרימה ממוצע כאילו השטח כולו היה נקבובי. מהירות המים בתוך הנקבוביות (מהירות חלחול) בדרך כלל גבוהה יותר, כי המים זורמים רק בחללים ולא דרך החומר המוצק.
ספיקה היא כמה מים זורמים בנהר בכל שנייה. מדידה זו נמדדת במטר מעוקב לשנייה. מטר מעוקב הוא קוב מים.
האמזונאס מייצר בערך 220,000 קוב מים לשנייה כשהוא גואה. הירדן נותן רק כ־16 קוב לשנייה.
כמות המים משתנה בעונות השנה.
מחשבים כמה מים עוברים דרך חתך של הנהר בזמן. ספיקה רגעית נמדדת במטר מעוקב לשנייה. ספיקה שנתית נמדדת במיליון מטר מעוקב בשנה.
ספיקה סגולית היא כמה מים זורמים ליחידת שטח. זה נקרא גם Darcy velocity (מהירות דארסי). המשמעות היא קצב הזרימה הממוצע של מים בכל האגן. מי תהום הם המים שנמצאים מתחת לאדמה. בתוך הנקבוביות, המים נעים מהר יותר כי הם עוברים בחורים קטנים.
תגובות גולשים