ספר מקבים א'

ספר מקבים א', הידוע גם כספר חשמונאים א', מתאר את מרד החשמונאים נגד השלטון הסלאוקי (שלטון יווני) ואת תחילת ממלכת החשמונאים. המחבר, שכנראה כתב בעברית בארץ ישראל, הכיר היטב את הנעשה בשטח; המקור העברי אבד ונשתמר בעיקר בתרגום היווני הנקרא 'תרגום השבעים'. הספר כולל 16 פרקים ומהווה מקור היסטורי מרכזי לתקופה.

הקתולים והאורתודוקסים היוונים כוללים את הספר בקאנון (נחשב חלק מן הכתובים שלהם). ביהדות הוא נחשב ספר חיצוני ולא נכלל בתנ"ך. הפרוטסטנטים נטו לקבל את עמדת היהדות ואפשרו את הספר בתחילה כחיצוני, אך רבות מהמהדורות המודרניות הושמטו ממנו.

שמו היווני של הספר התעוות במעתיקים, ויש מחלוקות רבות על הפירוש המקורי. אף פעם לא נמצא הסבר מוסכם לשם. בכתבי יד נוצרו גם הכינויים 'מקבים' או 'חשמונאים', אך לא ברור אם אלה היו שמות עתיקים של הספר.

הזמן המדויק שנוי במחלוקת. חלק מהחוקרים סוברים שהוא נכתב בתקופת המרד עצמו (המאה ה-2 לפנה"ס). אחרים מזיזים את החיבור מעט קדימה או אחורה, לפי רמזים בטקסט. התרגום ליוונית נעשה בוודאי עד המאה ה-1 לספירה, מאחר שיוסף בן מתתיהו השתמש בו בחיבוריו.

המחבר נראה כמי שהיה מקורבי לאזור ולעיתים עד לקרבות עצמם. יש הסכמה רחבה שהוא תיעד היטב טופוגרפיה ומהלכים צבאיים, ולכן הספר נחשב מדויק בתחומים רבים. עם זאת, המחבר ניסח את הדברים בתמיכה במלכי בית חשמונאי (מגמה פרו‑חשמונאית). לעתים יש הגזמות במספרי הכוחות או בנאומים של דמויות.

הספר מציג את החשמונאים באור חיובי ומייחס את הניצחונות לעזרת השמיים (המילה 'השמיים' משמשת במקום השם המפורש של האל). הוא מדגיש את האופן שבו העבודה במקדש ובקיום מצוות המקדש היו מרכזיים למאבק.

הספר מכסה את האירועים משנת 175 לפנה"ס, עם עליית אנטיוכוס הרביעי, ועד אחרי מות שמעון התרסי בשנת 134 לפנה"ס. הוא מסביר כי הישועה באה דרך משפחת החשמונאים (מתתיהו, יהודה, יונתן ושמעון). הסגנון נעשה במכוון דומה לשפה המקראית.

- פרק א': אנטיוכוס אפיפנס מגביל אוטונומיה דתית, כופה הלניזם (תרבות יוונית) ואוסר מנהגים יהודיים. הוקמו במות ומוחרבו ספרי תורה.
- פרק ב': מתתיהו מכה מתעללים דתיים ובריחתו מתחיל מרד במודיעין. בניו מנחים את המאבק בבית"ר.
- פרקים ג'-ד': יהודה המכבי מביס מגובים סלאוקיים, טיהור המקדש וחנוכת המזבח, מקור החג חנוכה.
- פרקים ה'-ז': הרחבת המרד וניצחונות מול צבאות סלאוקיים; חילופי שליטים וסבל מקומי בעקבות מעשי רצח ופגיעה במתנגדים.
- פרק ח': ברית עם רומא, שליחים נשלחים לרומא כדי להשיג תמיכה.
- פרקים ט'-טז': סכסוכים פנימיים בין שליטים סלאוקים, עליות ומורדות, השינוי במצב הפוליטי שמאפשר ליונתן ולשמעון לגייס כוח ולהתבסס.
- פרקים י"א, ט"ז: תקופת שלטון יונתן ושמעון, מינוי שמעון כנשיא וככהן גדול, והארכת עצמאות יחסית ליהודה עד רצח שמעון.

הספר מסתיים בתיאור שלטונו של יוחנן (בן שמעון) ובהפניה למסמך נוסף על מעשיו.

יוסף בן מתתיהו השתמש בספר זה כמקור מרכזי לספרו על תקופת החשמונאים. מחקר מודרני רואה בו מקור ראשון וחשוב להבנת מרד החשמונאים ומהלך הקרבות.

המקור העברי אבד. הספר שרד בעיקר בתרגום היווני (תרגום השבעים). ישנם כתבי יד יווניים עיקריים שונים, וכן תרגומים ללטינית, לסורית ולעברית בתקופות מאוחרות יותר. בעברית המודרנית תורגם הספר מספר פעמים (1937, 1958, 2004).

ספר מקבים א' מספר על מרד יהודים בתקופת השלטון היווני שנקרא סלאוקי. זהו סיפור על משפחת החשמונאים שהנהיגה את המרד.

כנסיות נוצריות מסוימות שמרו את הספר בספריה שלהן. ביהדות הוא לא נכלל בתנ"ך.

העלילה מתחילה כשמלך יווני אוסר מנהגים יהודיים ומנסה לכפות תרבות זרה. מתתיהו וכמה בנים שלו בורחים והקימו מרד. יהודה המכבי, אחד הבנים, מנצח בקרבות, מנקה את המקדש וחוגג חנוכה במשך שמונה ימים.

- החשמונאים: משפחת לוחמים יהודית.
- כהן: אדם שהיה אחראי על עבודת המקדש (מנהיג דתי).
- המקדש: בית תפילה חשוב ליהודים.
- תרגום השבעים: תרגום היווני של כתבי המקרא.

המרד נמשך. היו קרבות נגד צבאות יוונים. היו גם בריתות עם מדינות אחרות, למשל רומא. בסוף, שמעון הופך למנהיג חשוב, וימיה של המדינה החדשה מתחילים. בסוף הספר שמו לב לאירועים של יוחנן, בנו של שמעון.

הספר מסביר מדוע נחגג חנוכה. הוא גם נותן תמונה על תקופה בה היו המון שינויים פוליטיים ודתיים. זה סיפור על אומץ, זהות ומאבק לשמור על מנהגים.