סקיילאב הייתה תחנת החלל האמריקאית הראשונה. היא שוגרה ב־14 במאי 1973 ושקלה כ־77 טון. התחנה שהתה במסלול סביב כדור הארץ בין 1973 ל־1979. היא נבנתה כסדנה מדעית עם מעבדה, מצפה שמש (מצפה אפולו), שני מסופי עגינה ומנעל אוויר, אזור ליציאה מחוץ לתחנה.
הרעיון לשגר תחנת מבוסס על עבודות משנות ה־60. וורנר פון בראון והמחקרים של נאס"א הציעו להשתמש בשלבי משגר קיימים, בעיקר שלב S‑IVB, כדי להפוך אותו למגורי מחקר בחלל. התוכנית התקבלה כחלק מ"תוכנית יישומי אפולו", ששאפה להמשיך את העבודה אחרי משימות אפולו לירח.
הדיונים כללו שתי שיטות עיקריות: "סדנה רטובה" ושיטה "יבשה". בסדנה רטובה היו הופכים שלב משגר ריק לתחנה אחרי הגעה למסלול. בסדנה יבשה הרכיבו את כל החלקים לפני השיגור. בסופו של דבר בחרו בהמרת שלב S‑IVB שנשלח כיחידה מוכנה.
סקיילאב שוגרה על גבי משגר סטורן INT‑21. במהלך השיגור נקרע מגן המיקרו‑מטאוריטים (מגן קטן נגד חלקיקי אבק בחלל), ואיבוד אחד הלוחות הסולאריים השבית חלק ניכר מהאנרגיה של התחנה. הלוח הסולארי השני נקלע תקוע.
שלוש משימות שלוש־אנשים ביקרו בתחנה בשנת 1973. הצוות הראשון הצליח לבצע הליכות חלל ולפרוש מגן חלופי. משך השהיות: 28, 59 ו‑84 ימים. המשימות שברו שיאי שהייה ארוכים בחלל והוכיחו שאדם יכול לבצע מחקר במשך חודשים.
בזמן פעילותה המאוישת הקיפה סקיילאב את כדור הארץ אלפי פעמים. הצוות ערך מאות ניסויים מדעיים, צילם תמונות רבות של השמש והארץ, וביצע עשרות שעות של הליכות חלל (יציאה מחוץ לתחנה).
הממדים של סקיילאב איפשרו נוחות יחסית. לכל אסטרונאוט היה תא שינה קטן עם וילון. היו מקרר, שירותים ומקלחות נקודתיות. האוכל תוכנן להיות טעים יותר מאוכל אפולו. האסטרונאוטים ביצעו פעילות גופנית כדי לשמור על שרירים.
הצוות האחרון עזב את סקיילאב בפברואר 1974. לאחר מכן נותרה לנאס"א שליטה מוגבלת במסלול התחנה. למרות תוכניות להשיב או לשדרג את התחנה בעזרת מעבורת החלל ומערכת TRS (מכשיר למשיכת תחנות ולוויינים), עיכובים ותנאי שמש חזקים מנעו זאת.
סופות שמש חזקות החמימו את שכבות האטמוספירה והגבירו את החיכוך על סקיילאב. היא החלה לאבד גובה וב־11 ביולי 1979 חדרה לאטמוספירה והתפרקה. רוב החלקים נשרפו, אך שרידים נפלו באזור מערב אוסטרליה קרוב לפרת'. אירוע החדירה עורר עניין תקשורתי רב.
סקיילאב הוחלפה ביסודות אחרים למחקר, כמו הספייסלאב שהוטס בתוך מעבורות החלל. תכנונים ל"פרידום" ולבסוף לתחנת החלל הבינלאומית נבנו בהמשך. עלות תוכנית סקיילאב הייתה כ־2.2 מיליארד דולרים בשנים 1966, 1974.
סקיילאב הייתה תחנת חלל אמריקאית. "תחנת חלל" הוא מקום שבני אדם חיים בו בחלל כדי לעשות ניסויים. היא שוגרה ב־1973.
בסקיילאב הייתה מעבדה. מעבדה היא מקום שבו עושים ניסויים. הייתה גם מצלמה שמשית גדולה בשם "מצפה אפולו".
בשיגור קרה שקרום מגן קטן נקרע. מגן מיקרו‑מטאוריטים הוא שכבה שמגנה מחלקיקים בחלל. הלוח הסולארי הסתבך והתחנה קיבלה מעט אנרגיה.
קבוצה של שלושה אנשי צוות הגיעה והצליחה לתקן את התחנה. הם פרשו מגן חדש ושחררו את הלוח הסולארי.
= מה עשו שם ?
האסטרונאוטים ערכו ניסויים בחוסר משקל. זה אומר שדברים צפים. הם צילמו את השמש ואת כדור הארץ.
לכל אחד היה תא שינה קטן. היה מקרר ושירותים מיוחדים. הם אכלו אוכל מיוחד והשתמשו במגבות רטובות לניקיון.
התחנה ננטשה ב־1974. בגלל שמש חזקה האטמוספירה התעבה. ב־11 ביולי 1979 סקיילאב נכנסה לאטמוספירה והתפרקה. חלקים נפלו ליד פרת', אוסטרליה.
= מה אחרי זה ?
אחרי סקיילאב הגיעו רעיונות חדשים. חלק מהרעיון שלה עבר לפרויקטים כמו הספייסלאב והתחנה הבינלאומית.
תגובות גולשים