סרגיי טאנייב

סרגיי טאנייב (25 בנובמבר 1856, 19 ביוני 1915) היה מלחין רוסי, פסנתרן, מרצה לתאוריית ההלחנה (חוקים וטכניקות לכתיבת מוזיקה) ותאורטיקן מוזיקלי. הוא היה אחד מתלמידיו של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי.

נולד בעיר ולדימיר שעל נהר הקליאזמה, במשפחה מן האצולה. קרובי משפחה שלו כללו את המלחין אלכסנדר טאנייב ואת אנה וירובובה, שהייתה דמות משפיעה בחצר הצאר. החל לנגן בפסנתר בגיל חמש והתקבל לאקדמיה למוזיקה במוסקבה ב-1866, בשנת הקמתה.

בין מוריו היו צ'ייקובסקי שלימד הלחנה, וניקולאי רובינשטיין בפסנתר. ב-1875 סיים את לימודיו כסטודנט הראשון של האקדמיה וקיבל עיטור זהב על הלחנה וביצוע בפסנתר. באותה שנה התחיל הופעות קונצרטים במוסקבה, כולל ביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של יוהנס ברהמס והופעת בכורה של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי. צ'ייקובסקי התרשם ממנו וביקש ממנו לבצע את בכורת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2; לאחר מות צ'ייקובסקי טאנייב השלים וביצע גם את הקונצ'רטו מס' 3.

לאחר הלימודים התגורר חמש שנים בפריז, שם הכיר סופרים ומלחינים חשובים, ובהם טורגנייב, פלובר, סזר פרנק וקמיל סן-סאנס. חזר למוסקבה והחל ללמד באקדמיה למוזיקה. שימש כמנהל מוזיקלי של האקדמיה בשנים 1885, 1889 והשפעתו כמרצה להלחנה הייתה גדולה. בין תלמידיו הבולטים היו אלכסנדר סקריאבין, סרגיי רחמנינוב וניקולאי מטנר.

בקיץ 1895, 1896 שהה בבית יסנאיה פוליאנה אצל לב טולסטוי ומשפחתו. הקשר עם סופיה טולסטויה עורר רושם עמוק, ולעתים נזכר כגורם שקשור ליצירתו וסביבת חיי הנישואים שתוארה בספרו של טולסטוי "סונטת קרויצר".

סוף חייו הושפע מהרגלי שתייה. נפטר בדיודקובו שבסביבת מוסקבה מדלקת-ריאות, לאחר שלקח חלק בטקס ההלוויה של סקריאבין. במקום פטירתו הוקם מוזיאון לזכרו, וקיימת יחידה המוקדשת לו במוזיאון צ'ייקובסקי בקלין.

סגנונו של טאנייב נטה לכיוון אירופאי, במיוחד גרמני, כפי שלמד באקדמיה במוסקבה. זה נבדל מהרוח הלאומנית של אסכולת "החבורה" הרוסית (מילי באלאקירב וסביבתו).

כתב יצירות רבות בתחומי המוזיקה הקאמרית והתזמורתית. בין יצירותיו: תשע רביעיות כלי-קשת שלמות (ושתי רביעיות שלא הושלמו), חמישיית פסנתר, שתי חמישיות לכלי-קשת, כמה יצירות קאמריות בולטות כולל אקדמת פסנתר ופוגה בסול דיאז מינור, ארבע סימפוניות, מתוכן אחת הושמעה בתקופתו ואחת הושלמה רק בחלקה, סוויטת קונצ'רטו לכינור וקונצ'רטו לפסנתר.

כתב גם יצירות תזמורתיות כגון "כוראל עם וריאציות" ומוזיקה מקהלתית. בין העבודה המקהלתיות בולטות שתי קנטאטות: "יוחנן הקדוש מדמשק" אופוס 1, הנקראת גם "רקוויאם רוסי", ו"בעת קריאת מזמור" אופוס 36, שלעיתים מכנים אותה "שירת הברבור" שלו. ביצירות הקוליות האלה שילב מנגינות רוסיות עם קונטרפונקט, טכניקת כתיבה שבה מספר קווים מוזיקליים עצמאיים משתלבים זה בזה.

טאנייב ראה את האופרה שלו "אורסטיאה" (גיבוש מקורי משנת 1882) כהישג מרכזי. הוא תיאר אותה כ"טרילוגיה מוזיקלית" ולא כאופרה רגילה, והיא קרובה למחזה של אייסכילוס. הבכורה התקיימה בתיאטרון מריאינסקי בסנט פטרסבורג ב-17 באוקטובר 1895. צ'ייקובסקי ניצח על אוברטורה לקונצרט שהוסבה מלחני האופרה, בשנת 1899.

סרגיי טאנייב נולד ב-25 בנובמבר 1856. הוא היה מלחין. מלחין זה אדם שיוצר מוזיקה.

התחיל לנגן בפסנתר בגיל חמש. ב-1866 נכנס לאקדמיה למוזיקה במוסקבה. למד אצל צ'ייקובסקי, מלחין מפורסם.

ב-1875 סיים את הלימודים וקיבל פרס על הלחנה וביצוע בפסנתר. נשא הופעות קונצרט במוסקבה. צ'ייקובסקי ביקש ממנו לבצע קונצ'רטו חשוב.

אחרי הלימודים גר חמש שנים בפריז ופגש אמנים וסופרים ידועים. חזר למוסקבה והיה מורה במוסד. תלמידים מפורסמים שלו היו סקריאבין ורחמנינוב.

בקיץ 1895, 1896 ביקר בבית של לב טולסטוי. הקשר שם השפיע על תחושות המשפחה ועל יצירות ספרותיות.

בסוף חייו התמודד עם בעיית שתייה. מת ב-19 ביוני 1915 מדלקת-ריאות, אחרי שבא להלוויה של תלמידו סקריאבין. ליד מקום מותו קיים מוזיאון על שמו.

טאנייב כתב הרבה יצירות, בעיקר מוזיקה לחדרים קטנים של כמה נגנים (מוזיקה קאמרית). הוא כתב תשע רביעיות כלי-קשת, חמישיית פסנתר, כמה סימפוניות ויצירות תזמורתיות.

כתב גם מוזיקה למקהלה, שירים להרכב של זמרים, ושתיים מהן הן קנטאטות גדולות. בשירים האלה שילב מנגינות רוסיות עם טכניקה שנקראת קונטרפונקט. קונטרפונקט הוא כשיש כמה קווים מוזיקליים שעובדים יחד.

היצירה שראה כמרכזית בחייו היא האופרה "אורסטיאה". היא הועלתה לראשונה במריאינסקי ב-17 באוקטובר 1895.

יש מוזיאון לזכרו במקום שבו מת, וגם חלק ממנו נמצא במוזיאון צ'ייקובסקי בקלין.