סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס (Colorectal Cancer) כולל גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת (רקטום) ואף בתוספתן. זהו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים והקטלניים בישראל. בעולם המערבי הוא מדורג כשלישי בשכיחות ושני בגורמי המוות הסרטניים.

לרוב הגידולים מתחילים מפוליפים אדנומטיים. פוליפים אלו הם גידולים שפירים (לא סרטניים) שיכולים, בחלק מהמקרים, להפוך לממאירים עם הזמן.

במקרים רבים אין תסמינים בתחילה. לכן מומלץ לבצע סריקות תקופתיות, כמו בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקות אנדוסקופיות. כאשר יש תסמינים הם משתנים לפי מיקום הגידול:

- במעי הימני מופיעים יותר דימומים ואנמיה (דלדול הדם), כי המעי רחב פחות גורם לחסימות פחות.
- במעי השמאלי יש יותר שינוי בהרגלי היציאה ולעתים חסימה, כי חלק זה צר יותר.
- ברקטום אפשר לראות דם אדום בהיר בבדיקה רקטלית, וזו יכולה להיראות דומה לטחורים.

תסמינים כלליים כוללים ירידה בתיאבון ובמשקל, דימום מהמעי, שינויים ביציאות וכאבים בבטן בשלב מאוחר.

הסיכון עולה עם גיל ומושפע גם מהיסטוריה משפחתית. ילדים של חולי סרטן מעי גס נמצאים בסיכון גבוה יותר מאשר האוכלוסייה הכללית.

קולונוסקופיה היא הבדיקה המומלצת לאבחון. קולונוסקופיה היא בדיקה שבה מכניסים מצלמה דרך החלחולת כדי לראות את כל המעי הגס. במהלך הבדיקה אפשר גם לכרות פוליפים ולקחת דגימות לבדיקה פתולוגית.

קיימות בדיקות משלימות:

- רקטוסקופיה בודקת רק חלק קצר של המעי.
- סיגמואידוסקופיה בודקת כ־60 ס"מ אחרונים ומאתרת 70%-80% מהמקרים.
- קולונוסקופיה וירטואלית מבוססת על CT, אינה מאפשרת ביופסיה ויש בה קרינה.
- אולטראסאונד טרנס-רקטלי ו-MRI מספקים מידע על עומק החדירה והמעורבות של בלוטות.
- בדיקות דם: ביולי 2024 ה-FDA אישר בדיקת דם חדשה בשם Shield. היא מזהה שברי DNA סרטניים בדם ויכולה לזהות גידולים מוקדמים.

שיטות נוספות הן חוקן בריום היסטורי (כיום כמעט לא בשימוש) ושיטות הדמיה שונות.

הטיפול תלוי בגודל ובמיקום הגידול. לעיתים ניתן לטפל תרופתית בלבד, ולעיתים נדרש ניתוח. ברוב המקרים נעשה שילוב של ניתוח וכימותרפיה.

רגורפניב (סטיוורגה) היא תרופה אונקולוגית ביולוגית שמטרתה להאט את גדילת התאים הסרטניים. מחקר בינלאומי בשם CORRECT בדק אותה ב־760 חולים עם מחלה גרורתית אחרי כישלון טיפולים קודמים. המחקר הראה הארכת הישרדות ממוצעת קצרה, אך ממשית (כ־6.4 חודשים מול כ־5 חודשים ללא הטיפול). התרופה קיבלה אישור FDA בספטמבר 2012.

בשנת 2023 אושרה תרופה נוספת בשם טוקטיניב לטיפול במחלה.

הנחת היסוד בניתוח היא כריתת מקטע המעי עם הגידול, ניקוז ולימפה ראוי, סגירת כלי דם מספקי המקטע ושמירה על שוליים נקיים (לרוב כ־2 ס"מ) כדי לצמצם סיכון לשארית גידול.

רבים מהמקרים ניתנים למניעה באמצעות מעקב תקופתי, שינוי באורח החיים ודיאטה מתאימה. גילוי מוקדם דרך בדיקות סקר מוריד תמותה.

בישראל סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו אחרי סרטן השד. מדי שנה מאובחנים כ־3,200, 3,600 מקרים חדשים. ב־2012 נפטרו מהמחלה כ־1,342 אנשים.

לפי רשם הסרטן, מדי יום מאובחנים בישראל כ־9 חולים חדשים בכבדאק ובחלחולת, וכ־4 אנשים מתים ממחלה זו. עם זאת יש מגמת ירידה בתמותה בזכות בדיקות סקר, טיפולים כימותרפיים חדשים ושיטות כירורגיות מתקדמות.

מחקר משנת 2007 מצא שסיכון בני משפחה של חולים גבוה בכ־2, 3 פעמים בממוצע, תלוי בקבוצה האתנית ובמין. שיעור השתתפות בסקר ב־2017 עמד על כ־63% מקהל היעד (גילאי 50, 75) שעברו בדיקה מתאימה בעשר השנים האחרונות או בדיקת דם סמוי בשנה האחרונה.

סרטן המעי הגס הוא גידול רע שיכול לצמוח במעי הגס ובחלחולת. לפעמים הוא לא נותן תסמינים.

המחלה יכולה להתחיל מפוליפים. פוליפ הוא גוש קטן שעלול להפוך למחלה אם לא מסירים אותו.

אם יש תסמינים הם שונים לפי המקום:

- במעי הימני יש יותר דימום ואנמיה. אנמיה זה מצב של חוסר בדם.
- במעי השמאלי יש פעמים שינוי ביציאות ולעתים חסימה.
- ברקטום אפשר לראות דם אדום בהיר, וזה יכול להיראות כמו טחורים.

תסמינים חשובים: ירידה במשקל, דימום, שינוי ביציאות וכאבי בטן בשלב מאוחר.

קולונוסקופיה היא הבדיקה העיקרית. זו בדיקה שבה מכניסים מצלמה דרך החלחולת ובוחנים את המעי. אפשר לכרות פוליפים ולקחת דגימות.

יש בדיקות נוספות כמו סיגמואידוסקופיה, אולטראסאונד ו-MRI שמתארות את מצב הגידול.

ביולי 2024 אושרה בדיקת דם בשם Shield. הבדיקה מחפשת חתיכות DNA של תאים סרטניים בדם.

מטפלים בסרטן במי חיות שונות: ניתוחים להסרת החלק החולה ותרופות שמנסות לעצור את הגידול.

יש תרופות חדשות, כמו סטיוורגה, שהראו הארכת חיים בחולים מסוימים. ב-2023 אושרה תרופה נוספת בשם טוקטיניב.

גילוי מוקדם ובדיקות סקר עוזרים למצוא את המחלה מוקדם. שינוי באוכל ובאורח חיים מסייע גם כן.

בישראל מגלים בכל שנה כ־3,200, 3,600 מקרים חדשים. זהו סוג הסרטן השני בשכיחותו.

יותר אנשים עושים בדיקות היום, וכך פחות אנשים מתים מחלה זו.