סרי לנקה

'''סְרִי לַנְקַה''' היא מדינת אי בין מפרץ בנגל לתת‑היבשת ההודית. האי נקרא בעבר ציילון ושמות אחרים; היום השם מורכב מסנסקריט: "שרי" (=קדוש) ו"לנקה" (=אי). סרי לנקה היא האי ה‑25 בגודלו בעולם.

האי נודע במכרות אבני חן כבר בימי מארקו פולו. בתקופה הקולוניאלית שלטו בו פורטוגזים, הולנדים ובריטים. הבריטים פיתחו מטעים לגידול קפה, תה וקינמון. בשביל העבודה הם הביאו טמילים מהודו; טמילים הם קבוצה אתנית של עובדים ומדברים טמילית.

ב־1948 קיבלה סרי לנקה עצמאות מהאימפריה הבריטית. מהלכי שפה ומדיניות תרמו למתח בין הסינהלים לטמילים. סינהלים הם הקבוצה האתנית הגדולה, רובם בודהיסטים. החל משנות ה‑70 נמשכו סכסוכים אלימים. ב־1976 הוקם ארגון הטיגריסים של שחרור טאמיל אילם, ארגון חמוש טמילי. בעשרות השנים הבאות נרשמו פיגועים, התערבות חיצונית ופעולות צבאיות עד לניצחון הצבא ב‑2009 והמוות של מייסד הארגון בו.

אירועים נוספים כללו רצח של מנהיגים ופיגועי התאבדות. במהלך הסכסוך נעלמו ועונו רבים, וחלק גדול מהחברה נפגע בצורה קשה.

לפי החוקה המדינה היא "רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית" ושיטת הממשל פרלמנטרית. בתיקון משנת 2015 חוסל רוב סמכויות הנשיא לטובת הפרלמנט. הנשיא ממונה ובו סמכויות טקסיות, אך גם יכול לפזר את הפרלמנט ולמנות ראש ממשלה. אתגר מרכזי בפוליטיקה הוא פתרון סכסוכים בין קבוצות אתניות ודתיות.

הכלכלה נשענת בעיקר על חקלאות: תה, גומי, קוקוס ואורז. התיירות חשובה, אך נפגעה על ידי הסכסוך והמשברים הכלכליים. תעשייה מייצרת כ‑15% מהתוצר; ענפי ליבה כוללים קרמיקה, שמנים, דשנים ומלט. רוב החשמל מגיע מתחנות הידרואלקטריות.

מדינה זו לקחה הלוואות ממוסדות בינלאומיים במשך שנים. משנת 2019 החריף המשבר הכלכלי, וב‑2022 הייתה מחסור חמור בדלק ובמזון. מגפת הקורונה פגעה בתיירות ועזרה להחמיר את המשבר. שינויים מדיניים וכלכליים גרמו לאינפלציה גבוהה ולירידת ערך המטבע.

סרי לנקה יושבת באוקיינוס ההודי דרומית להודו. פני האי עולים מהחופים אל רכסי הרים במרכז. הפסגה הגבוהה היא פידורוטלגלה (2,524 מ'). נהרות קצרים זורמים מההרים אל הים. בקצה הצפון יש רצועת איים רדודים המכונה "גשר אדם", שמחברת את האי תיאורטית להודו.

האקלים משווני; טמפרטורות יציבות יחסית בכל השנה. משקעים שנתיים משתנים מדרום‑מערב (עד כ‑3,750 מ"מ) לצפון‑מזרח (כ‑1,000 מ"מ). הגשמים המרכזיים יורדים בעיקר במרץ, מאי ובספטמבר, דצמבר.

האוכלוסייה כ‑23 מיליון. תוחלת החיים כ‑76 שנים. קבוצה אתנית עיקרית: סינהלים כ‑73.8%. טמילים סרי‑לנקים כ‑13.9%. מורים סרי‑לנקים כ‑7.2%. הדת הדומיננטית היא בודהיזם (כ‑70.2%), הבודהיזם כאן שייך לזרם הטהרוואדה (סוג של בודהיזם קרוב למקורות). הינדואיזם כ‑12.6%, אסלאם כ‑9.6% ונצרות כ‑7.2%.

השפות: סינהלית מדוברת על ידי כ‑74%, טמילית כ‑16% ואנגלית כ‑10%. ספורט פופולרי הוא קריקט.

יש יחסים דיפלומטיים מאז 2000. לסרי לנקה יש שגרירות בישראל, וישראל מיוצגת בסרי לנקה דרך שגרירותה בהודו.

תמונות נפוצות מייצגות את הפרלמנט בקולומבו, מקדשים בודהיסטיים והינדואיסטיים, פסל בודהא ונופי העיר קולומבו.

'''סְרִי לַנְקַה''' היא אי קטן ליד הודו. קוראים לה גם ציילון פעם. השם הנוכחי מגיע משפה עתיקה ומשמעותו "אי קדוש".

לפני שנים שלטו בסרי לנקה פורטוגזים, הולנדים ובריטים. הבריטים הקימו מטעים לגידול תה. הם הביאו לעבודה טמילים (קבוצה אתנית ודוברת טמילית).

מאז עצמאות 1948 היו מתח ופעמים של מלחמה בין טמילים לסינהלים (סינהלים = הקבוצה הגדולה שבמדינה). ארגון הטיגריסים הטמילים נלחם במשך שנים. ב‑2009 הכריזו שהמלחמה נגמרה.

למדינה יש פרלמנט. זהו גוף של נבחרים שמקבל החלטות במדינה.

אנשים מגדלים תה, קוקוס, גומי ואורז. תיירים מגיעים לראות חופים ומקדשים. בעשורים האחרונים היו קשיים כלכליים גדולים. מגפת הקורונה פגעה בתיירות.

האי מוקף בים. יש הרים במרכז, והפסגה הגבוהה היא פידורוטלגלה (2,524 מטר). בצפון יש רצועת איים רדודים שנקראת "גשר אדם".

יש כאן אקלים חם וגשום. הגשם יורד בשלבים בשנה.

כ‑23 מיליון תושבים. סינהלים הם רוב האוכלוסייה. טמילים ומורים הן קבוצות קטנות יותר. רוב התושבים הם בודהיסטים (בודהיזם = דת של בודהה). מדברים סינהלית וטמילית, וחלק מדבר אנגלית.

יש יחסים דיפלומטיים מאז שנת 2000.

תמונות מפורסמות מראות את הפרלמנט, מקדשים, פסלי בודהא ונופי קולומבו.