עבודה סוציאלית היא מקצוע טיפולי שעוסק בבעיות חברתיות ובסיבות שעומדות מאחוריהן. העבודה מכוונת לחיזוק יחידים, משפחות וקהילות כדי שיוכלו להתמודד טוב יותר עם קשיים. השירות נעשה באמצעות טיפול, שיקום, ייעוץ, הדרכה וסנגוריה למען החלש.
שורשי המקצוע מתחילים במאה ה-17 (חוקי העוני של 1601) ובעלי הקשר ברור למהפכה התעשייתית במאה ה-19. המעבר לערים, העלייה ביוקר המחייה ושינוי מבנה המשפחה יצרו בעיות חדשות. מתנדבות מארגוני צדקה וארגוני 'Settlement' (התגוררות בשכונות עניות כדי לסייע) הפכו בהדרגה לעובדות בשכר ולמקצוענים. דמויות מרכזיות: ג'יין אדמס שפעלה בשיקגו, ומרי ריצ'מונד שהציגה את רעיון 'הצדקה המדעית' ופיתחה את מושג ניהול מקרה (Case work) - שיטה מסודרת לאיסוף מידע ועבודה עם משפחות.
התהליך של התמקצעות החל סביב 1896 כשהוקמו בתי ספר לעבודה סוציאלית. כיום נדרש תואר אקדמי והרשמה בפנקס העובדים הסוציאליים. העבודה משלבת ידע מתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדיניות ציבורית, ופועלת הן ברמת היחיד והן ברמת המשפחה והקהילה.
לימודי העבודה הסוציאלית בישראל נמשכים כשלוש שנים ומשלבים לימוד תיאורטי עם הכשרה מעשית בשדה. ההכשרה המעשית כוללת התמחות עם מטופלים, תחת הדרכת מדריך מוסמך. סטודנטים לומדים ליצור קשר טיפולי, להעריך מצב משפחתי וחברתי, ולתכנן התערבויות.
מערכת סוכן שינוי - כל עובד סוציאלי מייצג מערכת שמנסה להביא לשינוי מתוכנן. מערכת הלקוחות - האנשים שמקבלים את השירות. מערכת הפעולה - הגופים והארגונים שדרכם מתבצע השינוי. מערכת המטרה - התוצאה הרצויה בתום התהליך.
יש דילמות מקצועיות קבועות: האם לעזור לפרט להסתגל לסביבתו, או לשנות את סביבתו? ועוד: האם לתפקד כסמכות ופיקוח או כמי שמעצים (נותן כוחות)? דילמות אלה מופיעות בעבודה היומיומית ומציבות בחירה בין פתרון מיידי לבין שינויים ארוכי טווח.
העובד הסוציאלי עובד תמיד תחת הדרכה של מדריך או מנטור מנוסה. הדרכה נותנת משוב, תמיכה וכיוון מקצועי. במקביל יש גם תפקידי פיקוח (למשל פקידי סעד או קציני מבחן) בהם העו"ס ממלא תפקיד משפטי-ממשלתי, כולל מעורבות בסוגיות של הגנה על ילדים ושיקום עבריינים.
המודל הרפואי מבקש לאבחן תסמינים ולתת טיפול. העבודה הסוציאלית ביקרה את המודל הזה משום שהוא מתמקד בפתולוגיה. המודל החברתי מצביע על כך שהחברה והמבנים הסביבתיים יוצרים רבות מהקשיים, ודורש שינוי חברתי.
גישת הכוחות (ממוקדת בעשור האחרון) מדגישה יכולות וכוחות של האנשים במקום להתרכז בחולשות. הגישה האקולוגית בודקת את האדם בתוך מעגלי השפעה - ביולוגיה, משפחה, שירותים חברתיים ותרבות. גישת 'האדם בסביבתו' משלבת טיפול פרטני עם מאמצים לשינוי חברתי ומדיניות.
עו"ס העובד עם בני נוער חסרי בית יכול לשלב טיפול הפרט (חיזוק אישי), גישור עם משפחות, ושיתוף ארגונים חברתיים כדי להשיג תעסוקה, חינוך ותמיכה קהילתית.
החל מ-2007 מציינת הפדרציה הבינלאומית את יום העבודה הסוציאלית ביום שלישי השלישי של מרץ. בישראל היום מוכר על ידי איגוד העובדים הסוציאליים והרשויות.
עבודה סוציאלית היא מקצוע שעוזר לאנשים במשפחה ובקהילה. מקצוע זה מסייע כשיש צרות בבית, בבית הספר או בשכונה.
הרעיון לעזור לאחרים קיים כבר הרבה זמן. לפני יותר ממאתיים שנה פעלו ארגונים שעזרו לעניים. מאוחר יותר נולדו בתי ספר ללימוד המקצוע.
עו"ס (עובד סוציאלי - אדם שעוזר לאחרים) מקשיב, נותן עצות ועוזר למצוא פתרונות. הוא עובד עם אנשים, משפחות וארגונים. יש גם אנשים שעובדים בבית חולים, בבתי ספר ובמוסדות.
כדי להיות עובד סוציאלי צריך ללמוד שלוש שנים. במהלך הלימודים עושים עבודה בשטח עם אנשים, תחת הדרכה של עובד מנוסה.
עובד סוציאלי יכול לעזור לילד שאין לו בית. הוא יכול למצוא מקום מגורים, לחבר אותו לשירותים ולסייע לשיקום.
יש דרכים שונות לעזור. יש שמדגישים לשנות את האדם, ויש שמדגישים לשנות את הסביבה. גישת הכוחות אומרת: למצוא את היכולות של האדם ולעזור לחזקן.
בכל מרץ מציינים את יום העבודה הסוציאלית. ביום זה מכבדים את כל מי שעוזר לאחרים.
תגובות גולשים