עברונה

עברונה הייתה תחנת דרכים ואספקה במאה ה-7, בתקופה המוסלמית הקדומה, על דרך החג' שחיברה את צפון אפריקה לחצי האי ערב.
נמצאת בדרום הערבה, כ-20 קילומטר צפונית לאילת. משמעות השם ככל הנראה "מקום מעבר". ליד המקום יש את עין עברונה, באר במלחה, ושמה בערבית עין א-ד'אפיה. בסביבה גדלים דקלי הדום, במקום תפוצתם הצפוני ביותר.
הייתה כאן חווה חקלאית גדולה של כ-2,000 דונם. החקלאות בקהילה נשענה על מערכת מים שמקורה במעיין סמוך. האתר קרוב לגבול ירדן ולמול שדה התעופה של עקבה. תוכנית להעתקת נמל התעופה של אילת לאזור עין עברונה בוטלה בעקבות התנגדויות סביבתיות.
מערכת המים כללה באר רדודה שנחפרה כ-200 מטר מהחווה. היא מיתרת לתקופה המוסלמית הקדומה ונשארת עדות בולטת לפעילות החקלאית אז. המערכת כללה ניקבה (מנהרה קצרה), תעלות מים, בריכת אגירה ומנגנונים לוויסות והכוונת המים. השיטה נקראת בארות שרשרת, או "פוגרות". בארות שרשרת מחברות בארות וניקבות כדי להוביל מים ממעיין לשדות.
מאחר שהמערכת דרשה השקעה גדולה, חוקרים סבורים ששלטון מרכזי עודד את חפירתה. שרידים דומים נמצאו גם בבטבתה, עין יהב ובמקומות אחרים. באיראן ובאפגניסטן משתמשים בשיטה זו עד היום. באתר נמצאו גם מבני מגורים, מבני מלאכה וכבשן סיד.
רעיון להקמת שדה תעופה בין-לאומי בעין עברונה הועלה בסוף שנות ה-60 כדי להחליף את שדה אילת. הוחלט ב-1970 להאריך את מסלול אילת במקום לבנות שדה חדש. ההארכה בוצעה ב-1972, 1975 ואיפשרה טיסות ישירות לאירופה. למרות זאת נותרו בעיות תפעול ורעש, והנושא הועלה שוב בשנות ה-70 וה-80. תוכניות אושרו ונכשלו מספר פעמים בגלל תקציב וחוסר עניין פרטי. בסופו של דבר ההקמה לא בוצעה והפרויקט בוטל ב-2001.
בשנת 1950 הוקמה תצפית חקלאית בשם עברונה במטרה לנסות ולהקים ישוב. התצפית נזנחה מאוחר יותר, עקב קשיים בחקלאות.
ליד עין עברונה יש בריכות מלח של מפעל מלח הארץ באילת. תפוקתן כ-130 אלף טון מלח גולמי בשנה, והן משתרעות על כ-900 דונם. הבריכות נחנכו ב-1993.
הן כונו "בריכות פלמינגו" כי ציפורים רבות מגיעות לשם. בין העופות יש שחפיות וחופמאים. בשנות ה-90 כ-500 פלמינגו קבעו שם ביתם בגלל אוכל רב, בעיקר סרטני מים בשם ארטמיה. ארטמיה משפיעים על צבעו הוורוד של הפלמינגו. ב-2018 נצפה גם פלמינגו שחור. במקום הוקמה סככת תצפית על שם אברהם דנקנר.
הבריכות חשובות כאתר טבע תיירותי וכתחנת מזון לציפורים נודדות. ב-2019 דווח שהפלמינגו הפסיקו לבקר, vermoed כי הסיבה הייתה שימוש ברחפנים על ידי מבקרים. הם חזרו אחר כך.
ב-2022 הוגשה תכנית להקמת אתר לינה סמוך לבריכות על ידי יזם פרטי. ארגונים סביבתיים, בהם סבב"ע והחברה להגנת הטבע, טענו שהפרויקט עלול לגרום לזיהום אור, רעש והפרעות מבעלי חיים פולשים. המאבק הציבורי הצליח לעצור את התוכנית כפי שהוצגה בוועדות התכנון.
ב-4 בדצמבר 2014 אירעה דליפה מצינור נפט של קצא"א. כאלף דונמים בשמורת עברונה נפגעו. בתגובת ראשונה יצרו פקחי רשות הטבע והגנים ועובדי החברה מחסומים בעזרת דחפורים כדי למנוע התפשטות הנפט. בהמשך נערך חישוף והסרה של הקרקע המזוהמת והובלתה לאתרים לטיפול.
השיקום הוגדר כארוך, חודשים עד שנים. ראש הממשלה החליט שהשיקום ימומן מכספי המדינה, צעד שיצר מחלוקת לגבי חובות חברת הקצא"א. השמורה נפתחה למבקרים באפריל 2015 לאחר בדיקות אוויר.
נגד קצא"א הוגשו תביעות אזרחיות מאוחדות, ובהמשך הושגה פשרה בסך 100 מיליון ש"ח במרץ 2020.
ניטור הקרקע גם שנים אחרי הדליפה מראה שהקרקע לא חזרה למצב תקין. קיימת מחלוקת על כ-2,000 דונם בלב השמורה שאושרו בעבר לקיבוץ אילות לחקלאות. רשות שמורות הטבע והגנים טוענת שיש לבחון הסכמים קודמים מחדש. השטח נחשב נחוץ לשיקום, והנושא נדון בוועדות התכנון.

עברונה הייתה תחנת דרכים במאה ה-7, בדרך שחיברה צפון אפריקה לערב.
היא נמצאת בדרום הערבה, כ-20 קילומטר צפונית לאילת. שם המקום משמעותו "מקום מעבר". לידו עין מעיין ובאר מלוחה.
הייתה כאן חווה חקלאית גדולה של כ-2,000 דונם. החווה קיבלה מים ממערכת מיוחדת שהובילה מים מהמעיין.
חפרו באר רדודה במרחק מה החווה. חיברו מנהרות קצרות, תעלות ובריכה לאגירת מים. שיטה זו נקראת "בארות שרשרת" או פוגרות. היא הובילה מים לשדות בלי משאבות חשמל.
במקום גם נמצאו בתים, מבנים לעבודות וכבשן לשריפת אבנים.
רעיון לבנות שדה תעופה בעין עברונה הועלה כמה פעמים מאז שנות ה-60. בסוף בחרו להאריך את מסלול אילת. לבסוף השדה החדש לא נבנה.
ליד עין עברונה יש בריכות מלח של מפעל. הן יצרו הרבה אוכל לציפורים.
ברבים מהן הגיעו פלמינגו, עופות ורודים. הם נשארו כי יש שם סרטנים קטנים שנקראים ארטמיה. סרטנים אלה עוזרים לפלמינגו להשיג את צבעו הוורוד.
במקום יש סככת תצפית לצפייה בציפורים.
לפעמים ציפורים מפחדות ונעלמות בגלל רעש או פעולות של אנשים. ב-2019 חשדו שרחפנים הפריעו. ב-2022 הופיע ניסיון לבנות אתר לינה קרוב לבריכות. פעילים סביבתיים עצרו את התוכנית כדי להגן על הציפורים.
ב-4 בדצמבר 2014 אירעה דליפה מצינור נפט ופגעה בשמורה. הוצאו מחסומים ופינו קרקע מזוהמת לטיפול. השיקום ארך זמן רב. ב-2015 השמורה נפתחה לאחר בדיקות.
מאוחר יותר הושגה פשרה כספית עם החברה האחראית.
כרגע יש מחלוקות על קרקע בלב השמורה שדרושה לשיקום.