עובדיה

'''עובדיה''' הוא ספר קצר בתנ"ך. הוא מכיל פרק אחד ו-21 פסוקים. הספר נמצא ברשימת תרי עשר אחרי הושע, יואל ועמוס ולפני יונה. נושא המרכזי של הספר הוא נבואה (הודעה נבואית על עתיד) נגד ממלכת אדום.

אדום הייתה ממלכה הררית מדרום ארץ־ישראל, שפניה הגיעו עד הנגב ולחלקים של ירדן של היום. רבים מאזרחיה גרו על מצוקים סביב ים המלח. לפי המסורת המקראית, אדום מיוחסת לעם עשו, קרוב לעם ישראל, ולכן אמורות להיות בה מערכת יחסים מיוחדת בין העמים. למרות זאת לאורך ההיסטוריה אדום נטתה לעוינות כלפי ישראל. בספר עובדיה מותחת הנבואה את האשמה על אדום שהסתכלה מן הצד ולא עזרה בימי אסון, אירוע שניתן לקשרו בין השאר לכיבוש ירושלים בידי נבוכדנאצר במאה ה-6 לפני הספירה.

בספר אינו מצוין כמעט דבר על קורות חייו של עובדיה. לכן החוקרים חלוקים על מועד כתיבת הנבואה. יש המצביעים על תקופות שונות: תקופת בית־המלוכה הצפונית או סוף ימי בית־המקדש הראשון וגלות בבל. בתלמוד הובא רעיון שעובדיה היה גזבר בחצר המלוכה בתקופת אחאב, וגם נטען שיוחס לאדומים או שהיה גר (הומר) אדומי.

הספר מחולק בשיטה מקובלת לשש חטיבות עיקריות:
1. הצגת החזון וקוראת לגויים להלחם באדום
2. תיאור יהירות אדום
3. קינה על השלל שאדום לקח
4. המפלה והבגידה של בעלי־ברית אדום
5. תיאור מעשי אדום ביום אובדן ירושלים
6. יום ה' על אדום, גאולת ישראל וחלוקת הארץ

הנביא משתמש בדימויים של גובה המצוקים כדי להראות יהירות אדום. הוא מתאר שגם בעלי־בריתם יבגדו בהם, ושהחוסר בחכמה ובגבורת־לחימה ימנע מהם להתארגן. בסוף היום ייאספו פליטי ישראל בחזרה לארץ, והר הבית יתוקן. מופיעה גם אזכור ל"מלחמת גוג ומגוג", ביטוי מקראי למלחמה גלובלית שהפרשנים רואים בה סימון סוף־זמנים.

הפסוק הסוגר מדבר על מושיעים (המושיעים) שמביאים גאולה. הפרשנים נחלקים אם הכוונה לשתי דמויות משיחיות, לשופטים או לשרים. חוקר כמ"ש צבי סגל העלה כי פסוק מסוים בסוף אולי תוספת מאוחרת.

חוקרים מצביעים על דמיון בין חלקים מעובדיה לבין ירמיהו ויואל. הקשרים הללו משמשים לניסיון לתארך ול להבין השפעות טקסטואליות.

מקום קבורתו של עובדיה אינו ברור, והיו מסורות שונות מהמאה ה-12 ואילך. כמה מקומות שצוינו לאורך הדורות: כפר חיטים, מושב דוב"ב (שבו מציינים את יום ההילולא בראש חודש א' בניסן), ברעם, ושומרון. מחקרים מודרניים ניסו לאתר את אתרי הציונים הללו ולהבין את שורש המסורות.

'''עובדיה''' הוא ספר קצר בתנ"ך. יש בו פרק אחד ו-21 פסוקים. זהו נבואה (הודעה מאלהים) נגד אדום.

אדום היה עם קרוב לישראל. הם גרו על הרים ליד ים המלח ובנגב. לפי הספר אדום לא עזר לישראל כשירושלים נפגעה.

על עובדיה עצמו לא יודעים הרבה. חוקרים אומרים שהוא חי בתקופות שונות. יש מסורת שאמרה שהוא עבד בחצר המלוכה.

הספר מחולק לשש חלקים עיקריים: הצגת החזון, תיאור יהירות אדום, קינה על השלל, המפלה, תיאור מעשי אדום ביום חורבן ירושלים, ויום ה' שבו ישובו ישראל ויתוקנו היכלי הקודש.

אין ודאות היכן קבור עובדיה. לאורך הדורות אנשים הצביעו על מקומות שונים, כמו כפר חיטים, ברעם, שומרון ומושב דוב"ב. מסורת אחת מציינת את יום הזיכרון שלו בראש חודש א' בניסן.

מילים קשות: "נביא"=אדם שבא לומר דבר מאלוהים. "נבואה"=הודעה על עתיד או משימה מהאל.