עובר

עובר (Fetus) הוא צאצא היונקים שטרם נולד, המתפתח משלב מוקדם שנקרא עובר-מוקדם (Embryo). בשפה היומיומית לא תמיד מבחינים בין השניים. העובר נוצר בהפריה, כשהגמטה (תא רבייה) הזכרי ותא הרבייה הנקבי מתאחדים לזיגוטה.

עוברים קיימים ברוב החולייתנים. אצל רבים הם מתפתחים בתוך הרחם. אצל בעלי חיים נושאי המלטה הרקמה שסביב העובר שונה במבנה מאשר אצל אדם, ולעתים כל עובר מוקף בשליה משלו.

מידע מה‑DNA (הוראות גנטיות בתא) מייצר חלבונים. החלבונים משנים תכונות של תאים, ושינוי זה גורם להבעה שונה של גנים. כך נוצרת התמיינות, תאים שונים הופכים לסוגי רקמות ואיברים.

בעבר היו שתי גישות להסבר ההיווצרות: פרפורמציה, שאמרה שהתינוק כבר קיים בצורתו הקטנה; ואפיגנזה, שמסבירה שהתצורה נוצרת בהדרגה. כיום מקובלת אפיגנזה: מבנים חדשים נוצרים שלב אחר שלב באמצעות כללים מקומיים.

אחד הדימויים המתאימים הוא אוריגמי: תחילה דף חלק, ואז מתקבלים קפלים וצורות שונות. אך בעובר התאים גם גדלים ומתחלקים, ולכן מדובר ב"אוטו‑אוריגמי", קיפול וצמיחה יחד.

הביצית המופרית מתחלקת ללא גידול בנפח עד ליצירת בלסטולה, כדור חלול של תאים. בגסטרולציה (שינוי מסודר של הבלסטולה) נוצרים שלוש שכבות נבט: אקטודרם (ממנה יתפתח העור ומערכת העצבים), אנדורם (ממנה יתפתחו איברים פנימיים), ומזורדם (ממנה יתפתחו עצמות ושרירים). בשלב הנויורוליציה האקטודרם נסגר ויוצר את צינור העצבים, שממנו ייווצרו חוט השדרה והמוח.

בהריון האדם השלבים כוללים הפריה, יצירת מורולה (גוש תאים), ובלסטוציסט (כדור תאים הנקלט ברחם). בשבוע השלישי מתחילה הגסטרולציה. כבר סביב השבוע השישי מתחיל הלב לפעום, ובשבועות הבאים נבנות מערכת הראייה והשמיעה וגידול הגפיים. איברי השלד מתחילים להיווצר לקראת סוף שלב האמבריו.

הזיגוטה מתחלקת ויוצרת מורולה, ואחר כך בלסטוציסט. הבלסטוציסט מושרשת ברירית הרחם, ונוצר חבל טבור שיעניק חמצן ומזון.

לאחר שלבי האמבריו העובר מכונה fetus והמשך ההתפתחות מתמקד בהגדלה ובהתמדה של פרופורציות האיברים.

מינו של העובר נקבע לפי כרומוזומי המין. לכל תא יש 46 כרומוזומים בסך הכול, מסודרים ב‑23 זוגות. זוג אחד הוא כרומוזומי המין: X ו‑Y. האם נותנת X, האב נותן X או Y. שילוב XX בדרך כלל יוצר נקבה, ו‑XY בדרך כלל יוצר זכר. טעויות בכרומוזומים עלולות ליצור שונות במין האורגניזמי ובהתפתחות הרבייה.

תחום החקר נקרא אמבריולוגיה והוא שייך ל־ביולוגיה ההתפתחותית. חקר העוברים מסייע להבין אבולוציה, את היווצרות האיברים, ותהליכים כמו אפופטוזה (מוות מתוכנן של תאים). מחקרים עוזרים גם לחקור מחלות ולפתח טיפולים; לדוגמה משתמשים בתאי עובר ממי השפיר כדי לגדל מבנים קטנים למחקר.

בישראל זכויות וחובות מתממשות במועד הלידה, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יוצא מן הכלל בחוק הירושה שמכיר בזכות ירושה לאדם שנולד עד 300 יום אחרי מות המוריש.

בהלכה מולדת, עד 40 יום העובר נחשב כחומר דמוי מים בלבד, לפי מקור שמביא את רעיון כניסת הנשמה כעבור 40 יום.

עובר הוא תינוק שעדיין לא נולד. הוא התפתח משלב מוקדם בשם עובר‑מוקדם (Embryo). הזיגוטה נוצרת כשהתא הזכרי\n(זרע) פוגש את תא הביצית. התא מתחלק ליותר תאים.

רבים מבעלי החיים עוברים שלב עוברי. חלקם מתפתחים ברחם האם, וחלק בתוך ביצה.

ה‑DNA הוא כמו הוראות בתא. הוראות אלה מייצרות חלבונים. החלבונים גורמים לתאים להשתנות. כך נוצרים עור, עצמות ואיברים אחרים.

הביצית המופרית מתחלקת ויוצרת כדור תאים שנקרא בלסטולה. בגסטרולציה (שבו התאים מסודרים מחדש) נוצרים שלושה סוגי שכבות:
- אקטודרם: יהיה עור ומערכת עצבים. הסבר: אקטודרם זו השכבה החיצונית.
- אנדורם: יהיה חלק מהאיברים הפנימיים. הסבר: אנדורם זו השכבה הפנימית.
- מזודרם: יהיה עצמות ושרירים. הסבר: מזודרם זו השכבה שבאמצע.
בשבועות הראשונים נוצר גם צינור שיתפתח למוח ולחוט השדרה.

באנושות התהליך כולל: הפריה, מורולה (גוש תאים), ובלסטוציסט (כדור תאים). הבלסטוציסט נקלט ברחם. כבר בשבוע השישי לוקח הלב להתחיל לפעום. לאחר מכן מתחילים לצמוח הידיים והרגלים, ולבסוף נוצרים האיברים והשלד.

המין נקבע על ידי כרומוזומי המין. הכרומוזומים הם חלקים בתא שמכילים מידע. האם נותנת X והאב נותן X או Y. XX בדרך כלל נקבה, XY בדרך כלל זכר.

אמבריולוגיה היא חקר ההתפתחות. החוקרים לומדים איך איברים נוצרים. זה עוזר להבין מחלות. תאי עובר נאספים למחקרים חשובים.

בישראל אדם מקבל זכויות מלאות מהרגע שנולד. בהלכה נאמר שלעובר עד 40 יום לעתים מתייחסים כאל מים בלבד.