עוזי (עוזיאל) כהן נולד ב-1 במאי 1952 בטל שחר. כשהיה בן שנה משפחתו עברה לרעננה, שם הוריו נסים ומלכה ניהלו מכולת שכונתית. הוא גדל בבית גדול עם 13 אחים. אביו היה גם חזן בבית הכנסת. כהן למד בבית הספר הממלכתי-דתי "יבנה" ובהמשך בישיבת פורת יוסף בירושלים. שיחק בנוער של בית"ר ירושלים, ושירת כלוחם חי"ר (חייל רגלי).
בגיל 21, אחרי מות אביו בתאונה, שב לחבוש כיפה ועזר לאמו בניהול המשפחה ובמכולת המשפחתית.
החל מ־1967 הופיע בפעילות שכונתית, וב־1970 נבחר ליו"ר ועד השכונה ברסקו. בגיל 16 הצטרף למפלגה הליברלית, שהייתה חלק מגח"ל (גוש חרות). ב־1973 הוביל את רשימת גח"ל למועצת הפועלים וזכה. שימש גם במועצה הדתית העירונית.
לאחר עליית הליכוד לשלטון שימש עוזר לשרים שמחה ארליך ומשה ניסים. כהן הפך לפעיל בולט במרכז הליכוד, ותיאר את יכולתו להשפיע על מינויים ותפיסת משרות ללקוחותיו. בתקופת תכנון תוכנית ההתנתקות (תוכנית לפינוי יישובים ושינוי גבולות) היה אחד הקולות הבולטים המתנגדים לה. כהן העדיף להשפיע מאחורי הקלעים ולא לשמש חבר כנסת.
הוא הציע רעיון שנוי במחלוקת להקמת מדינה פלסטינית בצפון־מזרח ירדן והעברתה של אוכלוסייה לשם. רעיון זה עורר דאגה בירדן, והובהר שאינו הצעה רצינית.
ב־1982 נכנס כהן למועצת העיר רעננה. במשך שש שנים שימש כראש האופוזיציה נגד ראש העיר בניווין וולפוביץ', ופעל לקידום איכות הסביבה ותשתיות. הוא נודע גם במחאות מקוריות, למשל הופעתו לישיבת מועצה עם חמור ושלט ללעג.
בבחירות 1989 ירד מהמקום הראשון ברשימה לטובת זאב בילסקי. משנת 1990 כיהן כסגן ראש העיר ורבים מהתפקידים העירוניים הוטלו עליו. הוא היה אחראי על חזות העיר ואיכות הסביבה, רישוי עסקים, ניקיון, פיקוח עירוני, שילוט, תברואה והחניה. בתקופת כהונתו זכתה רעננה 14 פעמים בפרס המועצה לישראל יפה.
הציע רעיונות שאפתניים כמו חפירת תעלות שיופכו את רעננה ל"ונציה של המזרח התיכון", הקמת רכבל ואתר סקי מלאכותי. רעיונות אלה לא יצאו לפועל.
לאחר מינויו של בילסקי לראש הסוכנות היהודית שמלא כהן את מקומו למשך חודשים עד הבחירות. במערכת הבחירות נבחר שלישי וקיבל כ־12% מהקולות. תחת ראש העיר החדש המשיך לכהן כסגן. בנוסף נבחר ליו"ר פורום סגני ראשי הרשויות.
ב־1977 שיחק בתפקיד קטן בסרט "מבצע יונתן" כלוחם שהתחפש לאידי אמין. ב־2003 עמד בראש מאבק בליכוד שהכשיל תוכנית איחוד רשויות, ומנע קיצוץ תקציבי גדול של המדינה.
באותה שנה הפך לסמל תרבותי בעקבות חיקוי ב"ארץ נהדרת". החיקוי לעג למראהו ולסגנון הדיבור שלו (היה לו ליקוי שמיעה). כהן לא נקף אצבע נגד החיקוי, וב־2005 אישר ייבוא תחפושות בדמותו לפורים. הופיע בתוכניות טלוויזיה, הקליט שיר, אך הועדה המשפטית בעירייה אסרה עליו הצעות פרסומת מסחריות.
בינואר 2008 הומלץ להעמידו לדין בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים ולחריגות בניה בביתו. כהן דחה את ההאשמות וכינה את הפרשה "דרייפוס של רעננה".
עוזי כהן נפטר ב-18 בינואר 2008 בגיל 55 מהתקף לב. הובא לקבורה בכפר נחמן ברעננה. השאיר אישה וחמישה ילדים. לפני מותו קידם הקמת שכונה לזוגות צעירים במערב רעננה, שהתקראה לאחר מותו "נאות עוזי".
עוזי כהן נולד ב-1 במאי 1952 בטל שחר. כשהיה תינוק עבר עם משפחתו לרעננה. הוריו ניהלו חנות שכונתית. היה להם 14 ילדים.
כהן למד בבית ספר דתי ולמד בישיבה. שיחק כדורגל בנוער של בית"ר ירושלים. בשירות הצבאי היה חייל רגלי (לוחם).
החל להתעסק בענייני שכונה כשהיה נער. בגיל 16 הצטרף למפלגה פוליטית שנקראה המפלגה הליברלית. ב־1973 נבחר במועצה מקומית. בהמשך היה פעיל גדול במפלגת הליכוד (מפלגה פוליטית בישראל).
כהן דיבר נגד תוכנית שנקראה "התנתקות". תוכנית זו עסקה בשינויים בשטח ובפינוי יישובים.
ב־1982 נכנס למועצת העיר רעננה. מ־1990 ועד מותו כיהן כסגן ראש העיר. "סגן ראש העיר" זהו מי שעוזר לראש העיר.
הוא טיפל בניקיון, ברישוי חנויות, בשילוט ובחניה. רעננה זכתה הרבה פעמים בפרסים על יופי וניקיון.
כהן הציע רעיונות גדולים ושונים, כמו חפירת תעלות בעיר כדי שיהיה לה מראה של "ונציה". התוכניות לא יצאו לפועל.
השתתף בתפקיד קטן בסרט. בשנת 2003 התנגד לתוכנית איחוד רשויות, ומנע קיצוץ גדול בתקציב.
היחס אליו הפך לנושא חיקוי בתוכנית סאטירית בשם "ארץ נהדרת". החיקוי הצחיק ועשה לו פרסום. כהן לא התלונן ואפילו נתן רשות לייצור תחפושות בדמותו.
בתחילת 2008 היו חקירות נגדו בענייני מרמה ובנייה. כהן הכחיש את ההאשמות.
עוזי כהן מת ב-18 בינואר 2008 בגיל 55 מהתקף לב. קברו נמצא בבית העלמין בכפר נחמן ברעננה. הוא השאיר אישה וחמישה ילדים. מאוחר יותר נקראה שכונה שהקים "נאות עוזי", על שמו.
תגובות גולשים