עורלת הפין (מינוח אנטומי: preputium penis) היא שכבה כפולה של עור, רקמה רירית, כלי דם, תאי עצב ושריר חלק שמקיפה את ראש הפין. היא פועלת כ'שרוול' שמגן על עטרת הפין (ראש הפין) ומפרישה חומר סיכה שנקרא חֵלֶב.
העורלה בנויה משכבה חיצונית של עור ושכבה פנימית רירית שיוצרת את הסמגמה. שטח העורלה באדם בוגר הוא כ-30, 50 סֶמ"ר. מתחת לעור ישנה גלימה בשרירית, רקמה שמגיבה לטמפרטורה: נמתחת בחום ומתכווצת בקור. בקצה יש פתח טבעתי שמגן על פתח השופכה ומאפשר מעבר שתן כשהוא פתוח. העורלה מחוברת לעטרה על ידי רִסְנִית העורלה (frenulum), רכיב עשיר בכלי דם.
במהלך ההיריון העורלה צמודה לעטרה ומגנה עליה. אצל תינוקות העורלה בדרך כלל צמודה במצב שנקרא פימוזיס פיזיולוגי; ברוב הילדים היא משתחררת בטבעיות, בכ-92% עד גיל שש ובכ-99% עד גיל 16.
התפקידים המדויקים אינם חד-משמעיים. החלב שמופרש עוזר להגן על העטרה ולשמור על לחות. הגמישות והתאים העצביים שבעורלה תורמים גם לתחושות מין. מחקרים על השפעת המילה על ההנאה המינית הראו תוצאות מעורבות.
כאשר העורלה אינה ניתנת להסגה מדברים על פימוזיס. פימוזיס פתולוגי מעלה את הסיכון לבלניטיס (דלקת בעטרה) ועלול לגרום כאב בזקפה. ברוב המקרים מטפלים במשחה סטרואידית או בטיפול תרופתי; אם זה לא עוזר, מבצעים ניתוח משמר עורלה או מילה (כריתה). מצב שבו הריסנית קצרה (frenulum breve) עלול למנוע הסגה מלאה ולגרום אי נוחות; גם כאן קיימת אפשרות של ניתוח. בעוללים עלולה להתקבל 'הילכדות' בעורלה ברוכסן; מצב כזה מטופל לעיתים בחדר מיון.
סמגמה היא הפרשה סמיכה שמתחת לעורלה. היעדר היגיינה עלול להביא להצטברותה ולהתפתחות חיידקים. במקרים נדירים נולדים תינוקות ללא עורלה (aposthia).
מחקר דני משנת 2016 בדק ניתוחי עורלה עד גיל 18 ומצא סיכון מצטבר של כ-1.66% לעבור ניתוח כלשהו. מתוך 181 בנים שנותחו, 53 עברו בסופו של דבר מילה ושאר הניתוחים היו משמרי עורלה.
בתרבויות רבות קיימת מסורת של מילה, כריתת העורלה. ביהדות המילה היא מצווה עיקרית ונערכת ביום השמיני ללידה. באסלאם המילה מבוצעת בדרך כלל עד גיל 13. בקרב Arab ומקומות אחרים המנהגים משתנים.
ניתחו תרביות עור מתינוקות נשאבות ליצירת יריעות עור רפואיות. יריעות אלה משמשות לכיסוי כוויות ופצעים פתוחים ויעילות בטיפול בפציעות קשות.
עורלת הפין היא קפל עור שמכסה את ראש הפין (העטרה). היא גם מפרישה חומר סיכה שנקרא סמגמה.
העורלה בנויה מעור ורקמה רכה. היא מתחברת לעטרה בעזרת ריסנית קצרה. אצל תינוקות העורלה לעתים צמודה לעטרה. אצל רוב הילדים היא ניתקת לבד עד גיל שש, ורובם עד גיל 16.
העורלה שומרת על ראש הפין לח ומגינה עליו. היא גם מכילה עצבים שעושים תחושה.
אם העורלה לא ניתנת להזזה מדברים על פימוזיס. מטפלים בזה בדרך כלל במשחה או בניתוח. אם הריסנית קצרה היא עלולה לגרום לכאב ולדרוש טיפול. אם לא מנקים היטב, הסמגמה עלולה להצטבר ולמשוך חיידקים.
במדינות ובדתות רבות עורלים מקיימים מילה, חיתוך של העורלה. ביהדות המילה נעשית ביום השמיני. באסלאם היא נעשית בדרך כלל עד גיל 13.
רופאים משתמשים לעתים בעורלה שנחתכה לתרביות עור. תרביות אלה עוזרות להציל עור בפציעות וכוויות.
תגובות גולשים