עז מתעלפת

"עז מתעלפת" הוא שם לזן עיזים שבמהלך התרגשות חווה התקפים קצרים של קשיון שרירים ושיתוק. ההתקפים עלולים לגרום לעزى להתנפל על הצידה, עם רגליים מורמות, אך זה לא באמת התעלפות.

ההתקפים מופיעים בגלל גירויים חזקים, כמו רעש חזק, תנועה פתאומית או קבלת מזון. עיזים בוגרות לומדות לייצב את עצמן ולעתים אפילו לקפוץ כשהרגליים קשיחות. ההתקפים עצמם בדרך כלל לא כואבים, אבל הנפילה עלולה לגרום לאי־נוחות או לפציעה משנית.

הגורם הוא מחלה תורשתית שנקראת מיוטוניה קונגניטה. מיוטוניה קונגניטה היא מצב תורשתי של שרירים שנובע ממוטציה בגן שמקודד לתעלת יונים, מבנה בשריר שמווסת תנועת חלקיקים חשמליים דרכו.

הזן התגלה בחווה במרשל, טנסי, במאה ה־19. ברגע שהתברר שהתכונה עוברת בתורשה, החלו להרוויח ולרבּות את העיזים שיש להן את התכונה. העיזים הללו קטנות יחסית, בעלות עיניים בולטות, ופרווה במגוון צבעים.

בעיקרן הן אינן מגדלות לחלב (מגדלים אותן לבשר או כחיות מחמד). כיוון שהן נדירות ומשעשעות, אנשים מחזיקים אותן לעתים כחיות מחמד.

ב־1989 הוקמה האגודה הבינלאומית לעיזים המתעלפות. האגודה מתעדת אילנות יוחסין, עוקבת אחרי מצבן, ומארגנת אירועים להגביר את המודעות. היא גם מסווגת עיזים לפי חומרת ההתקפים: עז עם התקפים תכופים שנופלת נחשבת "פרימיום", ועז עם התקפים קלים יותר נחשבת "רגילה".

עז מתעלפת היא עז שבתגובה להתרגשות נוקשת לרגע את שריריה. היא עלולה ליפול בצד אבל לא מאבדת את הכרה.

זה קורה בגלל מחלה תורשתית שנקראת מיוטוניה קונגניטה. תורשתית אומרת שזה עובר מההורים. המוטציה משפיעה ב"שער" קטן בשריר שנקרא תעלת יונים.

שום דבר לא כואב בדרך כלל, אבל העז עלולה להיפגע כשנופלת.

הזן התחיל בחווה בטנסי במאה ה־19. אנשים בחרו להתרבות רק בעיזים שהראו את התכונה, וכך יצרו את הזן.

העיזים קטנות, עם עיניים גדולות ופרווה בצבעים שונים. הן אינן מגדלות הרבה חלב, ולכן רבות מהן נשמרות כחיות מחמד.

בשנת 1989 הוקמה אגודה ששומרת על הזן. האגודה עוקבת אחרי משפחות העיזים ומארגנת אירועים. יש שתי קבוצות פשוטות: "פרימיום" לבעיות חזקות יותר, ו"רגילה" לבעיות קלות יותר.