עיבור השנה זה כשמוסיפים חודש בלוח העברי.
החודש הנוסף נקרא אדר א'. החודש הרגיל נקרא אז אדר ב'.
עושים את זה כדי שפסח יהיה תמיד באביב.
לוח הירח קצר יותר מהשמש. לכן החגים היו "נודדים" בלי עיבור.
כדי לתקן את זה מוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף.
אדר א' נכנס בין שבט לאדר. את פורים חוגגים באדר ב'.
באדר א' יש ימי "פורים קטן" שאינם כמו פורים הרגיל.
ילדים שנולדו באדר לפעמים מציינים בר מצווה בזמנים שונים.
עמים קדמונים כמו הבבלים כבר ידעו לעבור שנים.
מאוחר יותר הוחלט על מחזור של 19 שנים.
לפני כן קבעו חכמים לפי מצב השדות והמעברים.
בלוח הקבוע יש 19 שנים שבכלן שבע שנים מעוברות.
השנים המעוברות הן במקומות: 3,6,8,11,14,17,19.
ככה יודעים מתי להוסיף את אדר א'.
הקראים בדקו את הבשלת השעורה בארץ כדי להחליט.
קהילות רחוקות אימצו אחר כך את מחזור ה-19.
כיום יש גם מי שחוזרים לבדוק את השדה בארץ.
החודש הנוסף נקרא אדר א'. החודש הרגיל נקרא אז אדר ב'.
עושים את זה כדי שפסח יהיה תמיד באביב.
לוח הירח קצר יותר מהשמש. לכן החגים היו "נודדים" בלי עיבור.
כדי לתקן את זה מוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף.
אדר א' נכנס בין שבט לאדר. את פורים חוגגים באדר ב'.
באדר א' יש ימי "פורים קטן" שאינם כמו פורים הרגיל.
ילדים שנולדו באדר לפעמים מציינים בר מצווה בזמנים שונים.
עמים קדמונים כמו הבבלים כבר ידעו לעבור שנים.
מאוחר יותר הוחלט על מחזור של 19 שנים.
לפני כן קבעו חכמים לפי מצב השדות והמעברים.
בלוח הקבוע יש 19 שנים שבכלן שבע שנים מעוברות.
השנים המעוברות הן במקומות: 3,6,8,11,14,17,19.
ככה יודעים מתי להוסיף את אדר א'.
הקראים בדקו את הבשלת השעורה בארץ כדי להחליט.
קהילות רחוקות אימצו אחר כך את מחזור ה-19.
כיום יש גם מי שחוזרים לבדוק את השדה בארץ.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים