עיבור השנה הוא הוספת חודש בלוח העברי מדי כמה שנים.
מוסיפים חודש שנקרא אדר א' בין שבט לאדר. החודש הרגיל של אדר הופך אז לאדר ב'.
המטרה היא לשמור שפסח יתקיים תמיד באביב.
העיקרון נובע מההבדל בין לוח הירח ללוח השמש. שנה טרופית היא הזמן שבו כדור הארץ מקיף את השמש.
השנה הטרופית היא כ-365.24 ימים, בעוד 12 חודשים ירחיים הם כ-354.37 ימים.
הפער הוא כ־11 ימים בשנה, ולכן מדי כמה שנים מוסיפים חודש כדי לאזן.
חז"ל דרשו שהחודש ניסן יישאר באביב, ולכן נוצר הצורך בעיבור.
בעבר ההחלטה נעשתה בידי הסנהדרין לפי ראיה וחישובים. כיום יש לוח קבוע.
בחודש העיבור מוסיפים את אדר א'. אדר השני הוא חודש הפורים.
את פורים חוגגים באדר ב' כדי לסמכו על פסח. באדר א' נחגגים ימי "פורים קטן".
נולדים שנולדו באדר עלולים להתמודד עם כללים שונים לבר מצווה.
יש מצבים מיוחדים בתאריכי יום פטירה ובר מצווה כשהשנה מעוברת.
עמים רבים השתמשו בלוח ירחי והוסיפו חודשים כדי להתאים לעונות.
הבבלים כבר חשבו על עיבורים במאות לפני הספירה. מאוחר יותר פותחה שיטה של 19 שנה.
עד המאה ה-4 נהגו בעיקר לפי תנאי מזג האוויר והחקלאות, ולא תמיד לפי חישוב קבוע.
מסורת אחת מייחסת להלל נשיאה קביעת כללי הלוח, אך יש מחלוקות על התאריכים המדויקים של המעבר ללוח הקבוע.
הלוח הקבוע מבוסס על מחזור של 19 שנים. בכל מחזור יש 235 חודשים סה"כ.
זה אומר שבע שנים מעוברות בכל 19 שנים. השנים המעוברות הן במקומות 3,6,8,11,14,17,19.
בכתיב נהוג לסמן אותן כ-גו"ח אדז"ט. בחודש אדר א' תמיד 30 ימים.
ניתן לבדוק אם שנה היא מעוברת על פי השארית של חלוקת השנה ב-19.
דוגמה: שנת 5765 נתנה שארית 8, ולכן היא שנה מעוברת.
יש דיונים האם לעבר גם שנות שמיטה. בלוח הקבוע כ-37% משנות השמיטה חלות בשנה מעוברת.
חלק מהפרשנים הסתמכו על טעמים מעשיים כדי לקבוע את הכללים.
הקראים קבעו עיבור לפי הבשלת השעורה בארץ ישראל. כלומר, שלחו אנשים לבדוק את השדה.
במקומות מרוחקים הם אימצו בהדרגה את מחזור ה-19 כדי לא להתבלבל בתאריכים.
בימינו חלק מהקהילות הקראיות שוקלות לחזור לשיטה של מציאת האביב בארץ ישראל.
עיבור השנה זה כשמוסיפים חודש בלוח העברי.
החודש הנוסף נקרא אדר א'. החודש הרגיל נקרא אז אדר ב'.
עושים את זה כדי שפסח יהיה תמיד באביב.
לוח הירח קצר יותר מהשמש. לכן החגים היו "נודדים" בלי עיבור.
כדי לתקן את זה מוסיפים מדי כמה שנים חודש נוסף.
אדר א' נכנס בין שבט לאדר. את פורים חוגגים באדר ב'.
באדר א' יש ימי "פורים קטן" שאינם כמו פורים הרגיל.
ילדים שנולדו באדר לפעמים מציינים בר מצווה בזמנים שונים.
עמים קדמונים כמו הבבלים כבר ידעו לעבור שנים.
מאוחר יותר הוחלט על מחזור של 19 שנים.
לפני כן קבעו חכמים לפי מצב השדות והמעברים.
בלוח הקבוע יש 19 שנים שבכלן שבע שנים מעוברות.
השנים המעוברות הן במקומות: 3,6,8,11,14,17,19.
ככה יודעים מתי להוסיף את אדר א'.
הקראים בדקו את הבשלת השעורה בארץ כדי להחליט.
קהילות רחוקות אימצו אחר כך את מחזור ה-19.
כיום יש גם מי שחוזרים לבדוק את השדה בארץ.
תגובות גולשים