עידן הקרח הקטן

עידן הקרח הקטן קרה בערך מהמאה ה-14 ועד אמצע המאה ה-19. זה לקח כ־500 שנה. זה לא היה "עידן קרח אמיתי". עידן קרח אמיתי הוא תקופה ארוכה מאוד עם קרח ענק. כאן היה קור מתון יותר.

הרבה מהשינויים נראו בעיקר בצפון העולם. אירופה וצפון אמריקה חוו חורפים קרים במיוחד.

קרחונים (גדולות של קרח) התקדמו והרסו בתים. נהרות כמו התמזה קפאו. אנשים ערכו ירידי כפור על התמזה.

בפורטוגל היו שיטפונות, שלגים לא רגילים ויבולים שנהרסו. זה גרם למחסור במזון ולמהומות.

השלג נשאר חודשים ארוכים. קיץ היה קצר וקר. חקלאים שינו את גידוליהם כדי לשרוד.

בחורף 1780 נמל ניו יורק קפא. באיסלנד אנשים רבים מתו. מושבות בגרינלנד נעלמו.

הרים שאחר כך לא היו מושלגים קיבלו שלג אז. אזורים הוצפו במים. בסין הפסיקו לגדל תפוזים בחלק מהמקומות.

קו השלג ירד בכ־100 מטרים בהשוואה למאה העשרים.

הבתים שונו. בנו חדרים קטנים ואח סגורה כדי לשמור על חום. אמנים ציירו הרבה נופים מושלגים. העצים ליצירת כינורות היו דחוסים יותר, וזה השפיע על הצליל.

הסיבות העיקריות הן פחות כתמי שמש ופעילות געשית רבה. כתמי שמש הם אזורים כהים על השמש עם פחות חום. הרי געש פלטו אפר לאוויר. האפר חסם חלק מהשמש וגרם לקירור. ההתפרצות של הר טמבורה ב‑1815 גרמה לשנת 1816 להיות "השנה ללא קיץ".

יתכן גם שירידה גדולה באנשים אחרי המגפות באמריקה גרמה לשדות להפוך ליערות. זה שינה את האוויר ותרם מעט לקור.

בסביבות 1850 האוויר החל להתחמם שוב. חלק מהשינוי הזה קשור לפעילות של בני אדם.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!