עילבון

עילבון (בערבית: עيلبون) היא מועצה מקומית במחוז הצפון. היא נמצאת מערבית לכנרת, דרומית למע'אר ומזרחית לעראבה. רוב התושבים הם ערבים-נוצרים, ויש מיעוט מוסלמי משמעותי.

על פי המסורת המקומית נוסד היישוב במאה ה-19 על ידי נוצרים מעיירה סמוכה, דיר חנא. עילבון מופיעה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880. שמה משמר אולי את השם של היישוב היהודי הקדום עיילבו, בו בתקופת המשנה והתלמוד התגוררה "משמרת הקוץ", יחידת כהונה משפחתית מתוך 24 משמרות כהונה. בתחומי היישוב מצוין גם אתר שקשור לתנא רבי מתיא בן חרש.

בשנת 1879 הוקמה בכפר כנסייה קתולית. חדר לימוד לבנים נבנה ב-1899 על ידי כמרים קתוליים גרמנים, ולחדר לימוד לבנות הוקם ב-1905. ב-1943 הוקם מבנה בן שני חדרים לבית הספר היסודי.

במפקד הבריטים ב-1931 נרשמו בכפר כ-404 תושבים. במהלך שנות ה-30 התרחש קרב עם כוחות בריטיים. בתקופת המרד הערבי הגדול חלק מתושבי הכפר אירחו לוחמים באזור, ולפעמים שיתפו פעולה מתוך לחץ ופחד.

במלחמת 1948 חנו בכפר כוחות צבאו של קאוקג'י. תושבים סייעו בחפירת תעלות ובהספקת מזון. הכפר נכבש ב-30 באוקטובר 1948 בידי חטיבת גולני. לאחר הכיבוש נרצחו מספר תושבים וגורשו אחרים אל עבר גבול לבנון. רבים נמלטו ואז חלקם חזרו בהמשך. במשך החודשים שלאחר הכיבוש נערכו פניות רשמיות כדי לשוב ולהתיישב בכפר. בקיץ 1949 הושג הסדר עם הכנסייה הקתולית שאפשר לשבים לחזור. נכסי חלק מהתושבים טופלו אז על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים (גוף שמנהל נכסים של חסרים).

בנובמבר 1954 חיו בעילבון כ-815 תושבים, רובם יוונים-קתולים. בתקופה ההיא היתה מתיחות בין המגזרים הדתיים והפוליטיים בכפר, שכללה אי-שקט אלים לעיתים. בשנות ה-60 גדל מספר התושבים לכ-1,600. חלק מהתושבים המוסלמים הגיעו מאזור חיטין, וגם בדואים התיישבו סביב הכפר. בשנת 1973 הוכרזה עילבון כמועצה מקומית.

מקור המים המקורי של הכפר היה מעיין קטן. ב-1933 זרימת המעיין קטנה, וב-1950 הייתה בצורת. ב-1959 הוחלט לחבר את הכפר לרשת המים של חברת מקורות (חברה ממשלתית לאספקת מים).

חדרי הלימוד הראשונים נבנו ב-1899 ו-1905. בניין בית הספר בן שני החדרים נבנה ב-1943. בית הספר בעילבון זכה בעבר בפרס חינוך.

סמוך לכפר נחנכה ב-28.3.1956 מנהרת המים של המוביל הארצי שנקראה מנהרת עילבון. עבודות המנהרה הביאו להבאת עבודות ומסחר לכפר. ב-1993 הגישה המועצה תביעה נגד מקורות על תשלום ארנונה, וב-1998 החלה לגבות ארנונה מקורות. החלטה זו יצרה תקדים לעוד מועצות.

עילבון היא עיירה בצפון. היא נמצאת ליד הכנרת. רוב התושבים שם הם ערבים-נוצרים.

הכפר הוקם במאה ה-19 על ידי משפחות נוצרים מדיר חנא. את הכפר רואים במפות משנת 1880. אפשר שהשם שומר שם ישן מהתקופה הרומית. ב-1879 נבנתה כנסייה. ב-1899 נפתח שיעור לבנים. ב-1905 פתחו שיעור לבנות. ב-1943 בנו בית ספר קטן בשני חדרים.

בשנת 1948 היו קרבות באזור. הכפר נכבש. כמה אנשים נהרגו וחלק גורשו. אחרי כמה חודשים רבים חזרו הביתה.

בשנות ה-50 חיו בכפר כ-800 תושבים. ברבות השנים גדל האוכלוסייה. ב-1973 קיבלה עילבון מעמד של מועצה מקומית.

מקור המים היה מעיין קטן. לפעמים לא היה מספיק מים והיה יובש. ב-1959 חיברו את העיירה למי מקורות. מקורות היא חברת מים גדולה.

יש כיתות מגיל ישן מאז 1899. בית הספר קיבל פרס בעבר.

בשנת 1956 נחנכה מנהרת מים ליד הכפר. המנהרה הביאה עבודה לתושבים. בשנים הבאות התנהלו גם הליכים משפטיים על תשלום ארנונה לחברת המים.