עין קובי

עין קובי (או עין קבו) הוא מעיין בהרי ירושלים, בפארק בגין ליד מבוא ביתר. מעיין זה הוא מעיין שכבה, כלומר מקור מים שנובע במקום שבו שכבת מים תת-קרקעית פוגשת סלע, והוא גם מעיין נעול, מופיע בתוך ניקבה תת-קרקעית ומזרים מים לבריכה סגורה. המעיין נמצא בגובה של כ-700 מטר מעל פני הים, בגיא היורד לנחל רפאים שנקרא נחל קובי. בעבר סיפק המעיין מים ובוסתן לכפר אל-קבו שהיה במקום עד 1948.

הקרן הקיימת שיקמה את המדרגות החקלאיות סביב המעיין. ניטעו עצי בוסתן ועצי חורש נוספים. במקום חניון, שולחנות וספסלים. מגיעים מכביש 375, פונים צפונה כ-700 מטר מזרחית למבוא ביתר ויוצאים למסלול סלול מסומן בירוק שאורכו כקילומטר וחצי.


המעיין נובע בעומק של כ-4 מטרים, בקו המגע שבין סלע דולומיט לשכבת חוואר האטומה למים. זה יוצר אקוויפר, שכבה של סלע או קרקע שאגורה בה מים. חצבו במקום ניקבה של כ-12 מטרים שמובילה לחדר איגום תת-קרקעי בעל קמרון בסגנון רומי ולבריכה שתמיד מלאת מים. בתקרת הבריכה יש פתח קטן שמכניס אור ביום. הירידה לבריכה נעשית במדרגות אבן.

ממהבריכה התת-קרקעית יוצאת ניקבה של כ-17 מטרים אל בריכה חיצונית פתוחה. מהבריכה החיצונית הובלו המים בתעלות אל חלקות שדה סמוכות. ליד הבריכה עומד מבנה משלהי התקופה העות'מאנית, המכונה ג'אמע שייח מחמוד אל-עג'מי, ששורשיו במבנים רומיים וביזנטיים קדומים.


בשנים 2000, 2002 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות בידי רשות העתיקות ובמימון הקרן הקיימת, לקראת פיתוח תיירותי של פארק בגין. החפירות חשפו שרידי מבנים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע ושרידי כנסייה.

הממצאים מצביעים על יישוב במקום כבר בתקופה הרומית, בזמן של הקיסר אדריאנוס, סמוך לדרך רומית בין בית ג'יברין לירושלים. מערכת המים שופצה שוב ושוב לאורך הזמן; התיקון האחרון ידוע מתקופת המנדט הבריטי, אז הונחה תקרת בטון שהחליפה תקרה קמורה קדומה. רוב הבנייה העיקרית משויכת לתקופה הביזנטית. על פני השטח נמצאו שברי כלי חרס רבים, המתוארכים בעיקר לתקופות הביזנטית והממלוכית, וכן לבנים ושברי צינורות חרס של בית מרחץ.

הכנסייה שבמדרון, כ-50 מטר ממזרח למעיין, תועדה כבר ב-1873 וניתן לה שני שלבי בנייה: שלב ביזנטי מוקדם ושלב צלבני מאוחר יותר. סקר משנת 1981 הצביע על שימוש משני באבנים ביזנטיות. בספטמבר 2001 נחשפו בכנסייה קטעי טיח עם שאריות ציור קיר, אולי סצנה מקראית.


ליד המעיין נמצאים שרידי הכפר אל-קבו, שנכבש במלחמת העצמאות במסגרת מבצע ההר. השם המקומי שימר את השם הרומאי Qobia. במפקד 1931 נמנו בכפר כ-31 בתים ו-192 תושבים. משמעות השם בערבית היא "מרתף מקומר תת-קרקעי".


באוקטובר 2014 הוצעה תוכנית להקמת יישוב עירוני חדש בשם "בת הרים" באזור מסביב למעיין. התוכנית כוללת שטח של כ-14 אלף דונם, שילוב היישובים הכפריים צור הדסה ומבוא ביתר, ותכנון של עד כ-20 אלף יחידות דיור ולמעלה מ-100 אלף תושבים. עין קובי וסביבתו תוכננו לשימור כפארק עירוני. קיימה התנגדות ציבורית במספר מקרים, ביניהם מצד גלעד ארדן.

עין קובי הוא מעיין בהרי ירושלים. מעיין הוא מקום שבו יוצא מים מהאדמה. המעיין נמצא ליד מבוא ביתר בפארק בגין. המעיין היה חלק מבוסתן של הכפר אל-קבו עד שנת 1948. כדי להגיע יש דרך מסומנת ירוקה של כקילומטר וחצי.


המים יוצאים מתחת לאדמה בתוך ניקבה. ניקבה היא מעבר חצוב באדמה. יש בריכה תת-קרקעית, זאת בריכה שמתחת לאדמה. בתקרת הבריכה יש חור שדרכו נכנס אור השמש. מהבריכה התת-קרקעית יוצאת ניקבה אל בריכה חיצונית. ליד הבריכה יש מבנה ישן מהמאה העות'מאנית.


בשנים 2000, 2002 חפרו במקום ארכאולוגים. ארכאולוג הוא אדם שחופר ומוצא חפצים ישנים. הם מצאו שרידי בתים, מערות קבורה, מתקנים חקלאיים וחלקי כנסייה. היישוב במקום החל בתקופה הרומית. המים והבריכות שופצו פעמים רבות. התיקון האחרון בוצע בתקופת המנדט הבריטי. מצאו שברי כלי חרס עתיקים מהמאה הביזנטית והממלוכית. בכנסייה הסמוכה נמצאו גם שאריות של ציורי קיר קטנים.


ליד המעיין יש שרידים של כפר בשם אל-קבו. בכפר זה חיו כ-192 אנשים בשנת 1931. השם בערבית פירושו "מרתף מקומר מתחת לאדמה".


בשנת 2014 דנו בתוכנית לבנות עיר חדשה בשם "בת הרים" באזור. התוכנית כללה עד כ-20 אלף דירות וכ-100 אלף תושבים. בתכנית כתוב שהמעיין יישמר כפארק.