עיסה אפורה

עיסה אפורה (מאנגלית 'Grey Goo') הוא תרחיש היפותטי שבו ננו-רובוטים משכפלים את עצמם ללא שליטה. ננו-רובוטים (רובוטים זעירים מאוד) בעלי יכולת של שכפול עצמי (היכולת ליצור עותקים של עצמם) עשויים לצרוך חומר מהסביבה כדי לשכפל עוד ועוד. במצב קיצוני הם יכולים להפוך לצבר גדול שמממש את עיקר החומר בסביבה.

המונח נראה בעיקר במדע בדיוני, אך דנים בו גם בפורומים של ננוטכנולוגיה (הטכנולוגיה של מבנים וקנים זעירים). השם הוצג לראשונה על ידי אריק דרקסלר בספרו Engines of Creation משנת 1985. למרות השם, העיסה לא חייבת להיות אפורה או בעלת מרקם של עיסת־דבק; זה פשוט תיאור ריכוז של מכונות משוכפלות.

הסיבות האפשריות להופעתה כוללות מוטציה או תקלה בתכנות של ננו-רובוטים שנועדו לפרק חומרים, וגם שימוש מכוון כנשק או כאקט טרור. כדי למנוע תרחיש כזה מציעים הגבלות שונות: לתכנת הפסקת שכפול אחרי מספר דורות, להצריך חומר נדיר לשכפול, או לשלוט בשכפול דרך מחשב חיצוני שיאשר כל העתקה.

יש גם ספקנים. הם טוענים שאין מנגנון ברור שיסביר מדוע מכונות מלאכותיות יצליחו להחליף יצורים חיים שהתפתחו במשך כ-3.5 מיליארד שנים.

עיסה אפורה (Grey Goo) הוא רעיון דמיוני על מצב מסוכן. הוא אומר שננו-רובוטים (רובוטים זעירים מאוד) ישכפלו את עצמם בלי סוף. הם יאכלו חומרים סביבם כדי ליצור עוד רובוטים.

המושג עלה בספר של אריק דרקסלר משנת 1985. העיסה לא חייבת להיות אפורה או רכה. זו רק דרך לתאר המון רובוטים משוכפלים.

זה יכול לקרות בגלל תקלה, או אם מישהו ייצור את זה בכוונה. דרכים למנוע זאת הן: לתכנת הרובוטים להפסיק לשכפל אחרי כמה דורות, לעשות שיהיו צריכים חומר נדיר לשכפול, או לשלוט בהם מהמחשב שבחוץ.

יש גם אנשים שחושבים שזה לא סביר. הם אומרים שקשה להאמין שמכונות ינצחו יצורים חיים שהתפתחו מיליארדי שנים.