עיראק אל-מנשייה

עיראק אל-מנשייה (בערבית: עראק אלמנשיה) היה כפר ערבי גדול בשפלת יהודה, כ-20 קילומטרים ממזרח למג'דל (היום אשקלון). הכפר עמד לצד כביש מג'דל‑חברון (היום כביש 35), במקום שבו היום נמצא אזור התעשייה של קריית גת. הכפר השתייך לנפת עזה במחוז עזה.

יש הסברה שבימי בית שני שכן במקום יישוב יהודי עתיק בשם כפר שחליים. בתקופת השלטון העות'מאני הכפר נקרא מנשיית א-שחלין, והשם התפתח לעיראק אל-מנשייה.

בשנת 1915 הוקמה בקרבת הכפר תחנת רכבת צבאית עות'מאנית על מסילת נחל שורק‑קוסיימה. ב-1917 נחתה כאן הטייסת הבווארית ה-304, המנחת הראשון שלה בארץ.

בסקר הכפרים מ-1945 נכלל הכפר יחד עם גת. שטחי האדמות היו 17,901 דונם טורקי, מתוכן 13,838 בבעלות פרטית של ערבים. אוכלוסיית הכפר עמדה אז על כ-2,010 תושבים ערבים.

במאי 1948, לאחר הכרזת העצמאות, תפשה חטיבה 9 של חיל המשלוח המצרי את הכפר. ב-16 באוקטובר 1948, עם תחילת "מבצע יואב" (מבצע צבאי), הותקף האזור על ידי כוחות ישראליים שכללו גדוד רגלים וגדוד טנקים. ההתקפה נתקלה בהתנגדות קשה, נגרמו אבדות וכמה טנקים נפגעו.

בסוף אוקטובר נוצר "כיס פלוג'ה" שבו נותרה חטיבה מצרית יחד עם תושבים אזרחיים. ב-28 בדצמבר 1948 הותקף הכפר במסגרת "מבצע חיסול" על ידי חטיבת אלכסנדרוני. ההתקפה הודפתה והיו אבדות כבדות, כולל 87 הרוגים ברשומות.

בתחילת 1949 בכיס היו חטיבה מצרית וכ-3,140 אזרחים ערבים, כ-2,000 מהם מתושבי פלוג'ה ועיראק אל-מנשייה. בהסכם שביתת הנשק מצאו המצרים להימלט ב-26 בפברואר 1949, והוסכם שישראל תבטיח את ביטחונם וזכויותיהם של התושבים ותאפשר את שהייתם בכפרים. מספר קטן של אנשים יצא יחד עם המצרים או מיד לאחר מכן תחת חסות כוח בינלאומי.

עם זאת, מספר ימים לאחר החתימה גרמו כוחות צה"ל למנוסתם של כ-2,000, 3,000 תושבים משני הכפרים. על חורבות הכפר נמצא היום חלקים של קריית גת.

עיראק אל-מנשייה היה כפר ערבי גדול בשפלת יהודה. הוא היה כ-20 קילומטרים מהמקום שנקרא היום אשקלון.

לפני שנים רבות ייתכן שהיה כאן יישוב יהודי בשם כפר שחליים. בתקופת העות'מאנים הכפר נקרא מנשיית א-שחלין.

בשנת 1915 הוקמה ליד הכפר תחנת רכבת צבאית. ב-1917 נחתה כאן טייסת גרמנית.

בסקר משנת 1945 נרשם שהכפר וחוץ ממנו יש 17,901 דונם טורקי. דונם, מידה של שטח. היו בכפר כ-2,010 תושבים.

במאי 1948 נכנסו לכפר חיילים מצריים. לאחר יותר קרבות נוצר באזור "כיס פלוג'ה". ב-28 בדצמבר 1948 הותקף הכפר, והתקיפה הוחזרה. היו הרוגים ופצועים.

בפברואר 1949 הצבא המצרי עזב לפי הסכם שביתת נשק. בהסכם נכתב שאנשים יוכלו להישאר בכפרים. כמה מאות אנשים יצאו יחד עם הצבא. אחר כך כ-2,000, 3,000 תושבים ברחו מהכפר. היום החלקים של הכפר שוכנים בתוך העיר קריית גת.