תפילת על הנסים היא תוספת קצרה שנאמרת בתפילת העמידה (התפילה המרכזית ביהדות) ובברכת המזון בימי חנוכה ובפורים. היא מזכירה בקצרה את הצרה שהייתה לעם ישראל ואזכור התשועה האלוהית שהביאה לפתרון. בנוסח החנוכה מצוין בעיקר הניצחון של המכבים על היוונים, ואצל חלק מהנוסחים גם חנוכת המזבח; נס פך השמן מוחרג בחלק מהנוסחים. בנוסח הפורים מזכירים את המן ומכתו, ואת ההצלה דרך מרדכי ואסתר.
התפילה מוזכרת בראשיתה בתוספתא כמעין הזכרת המאורע, והנוסח המפורש "על הנסים" מופיע לראשונה אצל ראשונים כמו רב אחאי משבחא. נוסח מלא נמצא בסדרי רב עמרם גאון ורס"ג, ויש גרסאות נוספות במסורת ארץ־ישראל ובקהילות שונות.
בעמידה מוסיפים את הנוסח בברכת ההודאה לפני המילים "ועל כולם" לפי רוב הנוסחים. בברכת המזון מוסיפים אותו באמצע הברכה השנייה, לפני "ועל הכל". אם שכחו להזכירו בברכת המזון, יש דעות שמאפשרות לאמרו בחלק הרחמן שאחרי הברכות הרגילות.
התוכן קצר: אזכור הצרה, התשועה וההודאה. נוסח החנוכה והפורים דומים בתחילתן, אך נבדלות בפרטים ההיסטוריים ובאזכורים ספציפיים.
ברוב המקורות העתיקים נכללת גם בקשה שיעשה הקב"ה נסים בעת הזאת. אבל כמה ראשונים התנגדו לכך מאחר שהתלמוד מציין שאסור להכניס בקשות בשלוש הברכות האחרונות בעמידה. השולחן ערוך נוטה שלא לכלול בקשת ניסים, ולכן ברוב הקהילות הספרדיות והאשכנזיות לא אומרים אותה. לעומת זאת נוסחים כמו תימן בלדי, איטליה והקהילות הפרסיות והרומניוטיות מקבלים את הבקשה עד היום.
בעבר קהילות מסוימות כתבו נוסח "על הנסים" גם ל׳פורים שני׳, ימי שמחה מקומיים שנקבעו לציון נס. בחלק מהמקומות נוסח מיוחד נאמר בבית הכנסת.
מאז הקמת מדינת ישראל הוצעו נוסחים ל'על הנסים' ליום העצמאות. הרב עזרא ציון מלמד חיבר נוסח, ויש נוסחים נוספים. כמה קבוצות ציוניות ורפורמיות אומרות אותו, אך הרבנות הראשית ורבים מהרבנים המסורתיים התנגדו מהפחד שייגרע מהסדר התפילה. גם ליום ירושלים נכתבו נוסחים, ונאמרים בידי מעטים.
על הנסים היא תפילה שאומרים בחנוכה ובפורים. היא מזכירה תודה על הניסים שהיו לעם ישראל אז. בחנוכה מדברים על נצחון המכבים. בפורים מדברים על מרדכי ואסתר שהצילו את היהודים.
התפילה מוזכרת כבר בכתבים עתיקים. מאוחר יותר נוסחו מילים ברורות בסדרי תפילה ישנים.
באמונה (תפילת העמידה, התפילה המרכזית) ובברכת המזון אומרים אותה בימים האלה. אם שוכחים, יש דרכים לתקן את זה לפי מנהגי הקהילה.
בכמה נוסחים מוסיפים גם בקשה שאלוהים יעשה ניסים היום. אבל הרבה רבנים אמרו שלא לנקוט בבקשה זו. לכן חלק מהעדות אומרים בקשה וחלק לא.
חלק מהקהילות כתבו נוסחים מיוחדים לימי שמחה מקומיים. לאחר קום המדינה נכתבו גם נוסחים ליום העצמאות, ונאמרים רק בקבוצות מסוימות.
תגובות גולשים