מאז גלותם מארץ ישראל שאפו יהודים לחזור ולהתיישב בארץ. המושג "עלייה" כאן מתייחס לעלייה לארץ ישראל במטרה לחיות או להיקבר בה. עליות אלה נבעו מאמונה שפעולת העלייה תקרב את הגאולה, כלומר תחיית תקופה טובה וסופית בעתיד.
הגל הבולט הראשון הוא שיבת ציון אחרי הצהרת כורש בשנת 538 לפנה"ס, שהובילה להקמת בית המקדש השני. עליות מהפזורה (הקהילות היהודיות מחוץ לארץ) המשיכו במידה משתנה עד חורבן הבית השני, ואחריו התמעטו עד להפסקת רוב הפעילות.
בסוף המאה התשיעית עלו מבבל ומפרס יהודים קראים (כת יהודית בשם קראים) והקימו בירושלים את עדת השושנים. במאה ה-12, לאחר כיבוש סלאח א-דין, הגיעו לעיר עולים מהמגרב (צפון-מערב אפריקה).
במאה ה-13 התקיימו גליות גדולות של חכמים בשם "עליית שלוש מאות הרבנים". אלו היו תוספות, פרשנים ובעלי הלכה (מחברי תוספות) מצרפת, אנגליה וצפון אפריקה, שחלקם התיישבו בעכו, שהייתה אז מרכז מסחרי.
ב-1258 עלה רבי יחיאל מפריז והקים ישיבה גדולה בשם מדרש הגדול דפרישי. ב-1266 הגיע הרמב"ן (ראשי תיבות לכינוי רב גדול) והנהיג את היישוב היהודי בעכו ובירושלים עד פטירתו ב-1270. ב-1285 הגיע מרד דוד נינו של הרמב"ם והתיישב בעכו, מה שחיזק את המרכז התורני במקום.
במרץ 1291 נכבשה עכו על ידי צבא ממלוכי. רבים מתושביה נפגעו, והקהילה נהרסה. אחר כך עלו יהודים בעיקר מצפון אפריקה, המכונים מוגרבים.
בערך 1350 עלתה חבורה מאשכנז בראשות רבי יצחק מבילשטיין והקימה ישיבה בירושלים. מאותה תקופה החלו גם העברות כספים ותמיכות מאשכנז לירושלים, מה שחיזק את הקהילה האשכנזית.
במאה ה-15 הוטלו מגבלות, למשל גזרה כנסייתית שאיסרה העברת יהודים בים מאירופה לארץ ישראל, מה שהקשה על עלייה.
העת החדשה מתחילה לפי מסורת ההיסטוריונים ב-1492, שנת גירוש יהודי ספרד. אירועים אלה יחד עם גילוי אמריקה השפיעו על זרמי ההגירה והובילו לעליית מגורשי ספרד ופורטוגל.
במאה ה-16 חודש היישוב בטבריה ובסביבתה בעזרת דונה גרציה ודון יוסף נשיא, ובהמשך דון שלמה בן יעיש. היישוב הזה החזיק כשמונים עד מאה שנים.
בשנת 1621 עלה השל"ה, כינוי לרב מוביל, והצטרף למנהיגי היישוב. בעקבותיו ועליית עולים מאזורים כמו פראג ובוהמיה גדלה קהילת ירושלים, עד כדי צפיפות וביקוש למגורים.
במאה ה-17, ב-1700, עלה רבי יהודה חסיד בראש קבוצת עולים גדולה של כ־1,000 איש לירושלים. גל זה מייצג את אחת העליות המאורגנות והמסיביות של התקופה.
יהודים רבים רצו לחזור לארץ ישראל מאז גלותם. עלייה פירושה לעלות לארץ כדי לגור שם.
הגל הראשון הגדול היה אחרי הצהרת כורש ב-538 לפני הספירה. אז בנו את בית המקדש השני.
במאה התשיעית עלו קראים (קהילה יהודית מיוחדת) מירושלים.
במאה ה-12 הגיעו יהודים מהמגרב (צפון-מערב אפריקה). במאה ה-13 הגיעו רבנים חשובים מצרפת וממקומות אחרים. רבים התיישבו בעיר עכו, שהייתה עיר גדולה וסוחרת.
רבי יחיאל מפריז הגיע והקים מקום לימוד גדול. אחריו הגיע הרמב"ן (כינוי לרב ידוע) ועזר לחזק את הקהילות היהודיות.
בשנת 1291 נכבשה עכו. הרבה אנשים נפגעו והקהילה התפרקה. אחר כך הגיעו עולים מצפון אפריקה.
בשנת 1492 גורשו יהודים מספרד. זה ושינויים אחרים גרמו ליותר עליות לארץ.
ב-1558 שוקמה טבריה בעזרת דונה גרציה ודון יוסף. היישוב החזיק שנים רבות.
ב-1621 עלה השל"ה (כינוי לרב) והגיעו עוד עולים מירושלים מאירופה. ב-1700 עלו כ-1,000 איש בראשות רבי יהודה חסיד לירושלים.
תגובות גולשים