עלילות גילגמש

עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, אחת היצירות הספרותיות הקדומות בעולם. מקורו מוחלף בגרסאות שונות; הגרסה המלאה נמצאה בספריית אשורבניפל בנינוה מהמאה השביעית לפני הספירה. היצירה נחקרה על ידי חוקרים במאה ה־19: הורמוזד רסאם גילה לוחות ב־1853 וג'ורג' סמית' פיענח חלקים ב־1872. התרגום המשפיע נעשה על ידי ג'ורג' אנדרו רייזנר.

האפוס מורכב משנים עשר לוחות אכדיים, ולכל לוח כ־300 שורות. החומר התבסס על מסורות שומריות ישנות, אך הורכב על ידי סופר בבבלית מאוחרת.

גילגמש, מלך עיר ארך, חזק וחצי אל וחצי אדם. הוא רודף את תושבי העיר ומוקיע אותם. האלים יוצרים עבורו בן לוויה ומתחרה, אנכידו, פרא אדם המכוסה שיער ונמצא בטבע. שחהת (אישה משכילה) מפתה את אנכידו, והוא לומד לחיות עם בני אדם.

אנכידו יוצא לארך כדי לעצור את גילגמש. השניים נלחמים בקרב עז. לאחר מכן הם הופכים לחברים קרובים.

גילגמש ואנכידו מקבלים ברכתה של נינסון, אם גילגמש, ויוצאים למסע.

השניים נוסעים אל יער הארזים כדי להכריע את חומבבה, שומר היער.

הם נלחמים בחומבבה. אנכידו מעודד את גילגמש, והם מנצחים. הם כורתים ארזים וחוזרים לארך.

האלה אשתר מבקשת לנקום בגילגמש. היא שולחת את פר השמים, פר, שגורם הרס. גילגמש ואנכידו משליטים בסופו של דבר סדר על הפר.

אנכידו חולה וחולם על מותן של האלים. האלים מחליטים שהוא ימות. גילגמש חושש מהמוות ומתכנן לזכור את חברו.

אנכידו מת, וגילגמש בוכה ומתאבל. הוא מקים פסלים וקובר את חברו בקבורה מכובדת.

גילגמש חרד למותו שלו ונודד לחפש חיי נצח. הוא יוצא למסע אל אותנפישתים, האיש ששרד מבול וקיבל חיי נצח מהאלים.

גילגמש פוגש את סידורי המוזגת ואורשנבי, המלווה של אותנפישתים. הם חוצים מים מסוכנים ומגיעים אל אותנפישתים.

אותנפישתים מספר את סיפור המבול: האלים החליטו להשמיד את האנושות, אך הוא הונחה לבנות ספינה. הוא הציל את משפחתו ואת ה"נפש כל חי". לאחר המבול זכה לחיי נצח.

לוח זה הוא תרגום מאוחר למחזה שומרי על שאול, ומציג גרסה נוספת למותו של אנכידו.

נמצאו פרגמנטים רבים בבלית ובשומרית. ההשוואה מעידה כי הסיפור התפתח במשך מאות שנים.

יש נקודות דמיון בולטות בין סיפור המבול בשל עלילות גילגמש לבין סיפור המבול בתנ"ך. הדמיון כולל את רעיון התיבה, שחרור העורב והיונה והקרבת הקרבנות. יחד עם זאת, מניעי האלים ושיקולי ההצלה שונים בשתי הגרסאות.

הסיפור השפיע על יצירות מודרניות רבות. רומן של רוברט סילברברג מבוסס על האפוס, והדמות מופיעה בסדרות ובסרטים עכשוויים.

היצירה תורגמה לעברית במספר מהדורות. התרגומים מביאים הבהרות על הטקסט והשפה המקורית.

עלילות גילגמש היא אפוס, סיפור ארוך מאוד, מהעת העתיקה. הוא נכתב במסופוטמיה. הגרסה המלאה נמצאה בספריית מלך אשור.

גילגמש הוא מלך חזק מאוד. הוא מתנהג קשה לתושבים. האלים יוצרים את אנכידו, אדם פרא, כדי לעצור אותו.

אנכידו מתיידד עם גילגמש. תחילה הם נלחמים, ואז הם חברים טובים.

השניים יוצאים ליער הארזים כדי להילחם בחומבבה. חומבבה הוא מפלצת ששומרת על היער. הם מנצחים וכורתים עץ ארז גדול.

האלה אשתר כועסת על גילגמש. היא שולחת פר שמים גדול. גילגמש ואנכידו מנצחים גם בו.

אנכידו חולה ונפטר. גילגמש בוכה מאוד על חברו.

גילגמש פוחד למות. הוא נוסע לחפש את אותנפישתים, האיש שקיבל חיי נצח. אותנפישתים מספר על מבול גדול. הוא בנה תיבה והציל משפחה ובעלי חיים.

גילגמש לומד שאדם לא יכול לחיות לנצח. הוא מוצא צמח שמאריך חיים, אבל נחמס ממנו.

לוח זה מספר גרסה אחרת לסיפור מות אנכידו.

הסיפור השפיע על ספרים, סרטים וסדרות מודרניים.